* ענייני פרוצדורה - תודה לכל אלה שהגיבו למרות הכללים החדשים והדרישות החדשות. תודה על התוכן של התגובות. שמחה לעדכן שהמטורף/פת הדיר רגלו מהבלוג (או לפחות מהתגובות) ביממה האחרונה. מקווה שזה לתמיד... שהוא הבין שהוא ממש מיותר פה. ו-lir, שוב סליחה, יקירי, על הנזק שגרמתי לך. מקווה שהסתדרת עם מחיקת הבלוג החדש (עדיין עולה חיוך כשאני נזכרת...). כשאני חושבת על זה, יכול להיות שבזכות קימי, שאימצה את האפשרות הזו כבר מזמן, גם בלוג נוסף ומיותר שלי מסתובב לו אי שם ברחבי הבלוגספירה.

(מי שרק מגיע, הנהלים החדשים בפוסט הקודם).

* סוג של מסקנה - אירועי השבוע האחרון (האכזבה מהתכניות, הבלגאן בבלוג והמסקנות שנגזרו ממנו, העובדה שנודע לי באופן ברור ומוחלט שתמיר עדיין עם חברה שלו - כבר 5 חודשים. זה כנראה רציני) גרמו לי להחליט שהגיע הזמן לפתוח דף חדש. להפסיק להתעסק במחשבות/תקוות/ציפיות שקשורות לאנשי העבר ולהסתכל קדימה. להכיר/לפגוש אנשים חדשים...

* לא יודעת אם זה יעניין אתכם, אבל אותי זה הפתיע - ביומשבת נסעתי עם אבא חזרה לירושלים. שמענו גל"צ. דודו טסה שר את "היה לי חבר" (אני אוהבת את הגרסה שלו). פתאום לקול של דודו הצטרף ברקע קול נוסף. אבא שלי שר!!! פעם ראשונה ששמעתי אותו שר (חוץ מהשירים בליל הסדר, כמובן. הוא היחיד ששר בלי לזייף את החלק האחרון של "בצאת ישראל ממצרים"). נמרח לי חיוך על הפנים...

* סתם שתדעו - אתמול היה יומחוייך. רציתי להפנות לשלושה אנשים שדיברתי איתם ואחראים ללא מעט חיוכים, אבל במצב הנוכחי זה קצת מסוכן (-: ו... הגיעו הערות שאני קצת מסתורית לאחרונה. מצטערת - הנסיבות מחייבות... סוג של הערכות מטורף/פת...

* לסיום, מפנה אתכם לסוג של ניסוי שעשה תראזימאכוס. משהו אחר, קצת ביזארי, אבל אני יכולה להגיד שאהבתי (אחרי שהבנתי באופן מוחלט שאכן מדובר בסוג של ניסוי...)

 יומרגוע לכם, סבינה...