כמי שנענתה לאתגר, מגייסת את כל מאגרי האופטימיות שקיימים בי, וכותבת גמאני פוסט שיסביר למה טוב לי בחיים. הדברים שעושים לי שמח. מעלים חיוך...

* משפחה - יש לי אבא נפלא. הכי טוב בעולם. האיש שאני הכי חשובה לו. האיש שהכי רוצה שיהיה לי טוב ושאני אהיה מאושרת. הכי דואג לי. ויש לי גם אמא בסדר. לפעמים אנחנו ממש מסתדרות. ואחים מקסימים - אח ואחות. ארוחות יומשישי מלוות בהמון צחוק הן מהרגעים הכי כיפיים שיש... ויש את סבתא, אשה כל כך אוהבת. שאחרי כל ביקור שלי אומרת שעשיתי לה את היום. שלמרות הגיל המופלג (88 בשבוע הבא) מצליחה להבין את השתנות הזמנים - אתמול, למשל, כשהמטפלת שלה שאלה למה עדיין אין לי טבעת נישואין על האצבע סבתא אמרה שזה בגלל שאני מיוחדת. ולא פשוט למצוא מישהו מיוחד שיהיה איתי, אז אין צורך למהר לשום מקום. אשה נפלאה ממנה ירשתי ככל הנראה את הרגישות המוגזמת יש אומרים, אבל אני כבר די בטוחה שאני המון מודה לה על זה. על הרגישות הגדולה הזו שמביאה איתה לא מעט שיאי אושר. פרפרים. שגורמת לי להתאהב בקלות באנשים...

* חברים - יש לי את מירב - החברה הכי טובה בעולם. הכי איכפתית. מפרגנת. כיף לדבר איתה. להתייעץ איתה. לעשות איתה דברים. חברות של המון שנים. כל כך אוהבת אותה. ויש עוד חברים. פחות קרובים ממירב, אבל גם הם שם. אנשים שכיף לדבר איתם. לשתף. לצחוק איתם. אנשים שצובעים את החיים שלי בכל מיני צבעים אופטימיים... 

* אנשים מקסימים שהכרתי בחיים - בכל תקופה בחיים הכרתי כל מיני אנשים. יש כאלה שהמשיכו איתי הלאה. יש כאלה שנשארו שם, ועדיין שמחה שפגשתי אותם - יש את המורה למתמטיקה שהערצתי ואני עדיין מעריכה אותה עד היום; המרצה במכללה שסוג של יראה ממנו, מתובלת בלא מעט הערצה, גרמו לי להשקיע המון בשני קורסים שלקחתי אצלו, עובדה שיש לה חלק לא קטן בהגעה שלי לעבודה הנפלאה שאני נמצאת בה היום; שלושת המטפלים שלי (דיקור, פרחי באך, רפלקסולוגיה ושיאצו) שעשו שם משהו בתוכי וגרמו לי להיות מי שאני היום. מישהי שאני חיה איתה הרבה יותר בשלום. אפילו אוהבת אותה לפעמים; האשה בדוכן של הלוטו שהמעבר לידה כל יום יצר סוג של קשר שגרם לה להביא לי יום אחד אבן רוזקוורץ בצירוף ברכה למציאת אהבה ואחרי זה התחילו להגיע האישים בחיים שלי; יש את השלישיה, שעדיין שמורה לה פינה חמה בלב. שלושה אנשים שהשפיעו כל כך על החיים שלי - הביאו אותי לפסגות של אושר. גרמו לי להבין טוב יותר מה אני רוצה, אם על ידי דוגמא ואם בדרך האלימינציה (-: (איש סקסי, איכפתי, עם ניצוץ בעיניים...); אנשים אחרים שדרך הקשר איתם הבנתי שיש אנשים טובים בדרך - אנשים שבאמת מעניין אותם מה קורה איתי, שבניגוד לי - חושבים שאני מקסימה ונראית לא רע בכלל. אנשים שבטוחים שיהיה בסדר... ועוד אנשים שפגשתי כאן - בקבוצת התמיכה הגדולה שנקראת ישראבלוג. החל ביריב שתמיד נמצא שם לפתור כל בעיה שאני נתקלת בה, עם המון סבלנות. דרך כל האנשים היקרים שמלווים אותי כאן - אנשים מלאי אהבה ואיכפתיות ומילים מלטפות, וגם אנשים מצחיקים שעושים לי לחייך לא מעט. אנשים שההיכרות איתם גלשה לעולם האמיתי ואנשים שהקשר איתם נשאר רק פה, וגם בו יש קסם מיוחד... 

* עבודה - אני עובדת היום בעבודה שאני כל כך אוהבת. מעניין לי ויש אנשים מקסימים. כיף לי לקום בבוקר ולבוא לעבודה. לעבוד עם לא מעט אנשים נפלאים - שהקשר עם חלקם גולש גם הוא לחיים שמעבר, אנשים שאני ממש אוהבת... עובדת בעיקר עם איש שכל מחמאה לא תספיק כדי לתאר את האיכויות שיש בו - איש שהמעמד לא פגע ולו מעט באישיות הנפלאה והכובשת שלו. איש מלא חום וחיוך שיכול להפוך את היום הכי שחור שלי  ליום ורדרד.

* בריאות - אני בריאה (טפו-טפו-טפו). יש לי חושים מחודדים - אוהבת להתרכז בלחוש את העולם - להסתכל, להריח, לטעום, לשמוע, לגעת...

* בית - ירושלים ומושב - אוהבת את האויר, הירוק, השקט והשלווה של המושב. את הבקרים שבמושב. את המרחבים. את הפרדסים. את כל הזכרונות שיש בו. אוהבת את ירושלים - עיר כל כך יפה. מרגישה בה רגועה. אוהבת את גן סאקר, ואת השכונה שאני גרה בה. את הסינמטק. את העיר העתיקה ואת השוק. את החדר שלי בדירה. את הקסם שיש בירושלים...

* רגעים ביומיום - השמיים בבוקר, בדרך לעבודה. התינוקות שאמא שומרת עליהם. המעבר בגן סאקר שמחליף צורה ואופי בכל חלק של היום. ריץ'רץ' הנפלאים שבחצר - חתולים כלביים שכאלה. ההרגשה הנעימה מתחת לזרם של המים במקלחת. הרגע שבו אני נכנסת למיטה אחרי יום מתיש ושוקעת בשינה. התעוררות מאוחרת בבוקר. המפגש עם אריה בתחנה. הרגע בו העדשות מצליחות להיכנס למקומן. הביקור בחדר הכושר שגם אם לא תמיד יש חשק להיכנס אליו, היציאה תמיד מלווה בתחושה גדולה של סיפוק. רגעים של השתטות. התקפי צחוק. חלומות.

* ורגעים יותר נדירים (לפחות עכשיו), אבל נפלאים בזמנם - רגעים של שבירת גבולות. תחושה של חיבוק, נשיקה וליטוף. סקס נעים. להירדם עטופה בזרועות של איש...

לכל מטבע יש שני צדדים, אבל הפעם כתבתי רק על הטוב. על הרע אתם שומעים מספיק... (-: