* גם הבוקר הזה התחיל בבחילות והיום כולו מלווה בעייפות. חברה של אמא ואבא, אחות ראשית באיזשהוא בית חולים, כנראה גילתה את האחראי למה שעובר עלי בזמן האחרון (לפחות זה שאשם בעייפות, בחילות, מותשות) - המוגלובין 9 (המינימום שצריך: 12).

* באחת הנסיעות באיזור היום, ראיתי משאית עמוסה בעגלים צעירים יוצאת לדרכה. ככל הנראה לכיוון משחטה (כי הרי יש אנשים שעגל חלב הוא מעדן בעיניהם...). היו שם הרבה עגלים, אבל לא מספיק בשביל למנוע את התנודות שלהם והנפילות תוך כדי הנסיעה של המשאית. מזמן לא ראיתי מחזה שכזה. לרגע חזרתי להיות ילדה - עומדת בחצר ומסתכלת העיניים של הפרות. עיניים גדולות. לא יודעות מה מחכה להן. אבל אני כן. כמו מכוניות שרחוקות מרחק קילומטר לפני פקק ארוך בכביש. נוסעות מהר ולא יודעות מה צפוי להן אחרי הסיבוב הבא. אבל אני ידעתי. והייתי עומדת שם, ילדה קטנה, ובוכה. וגם היום, כשראיתי את העגלים הקטנים במסע האחרון הרגשתי דמעות בעיניים. אוף...

* ואם כבר חיות - ריץ'רץ' הבן (שקיבל ממני לאחרונה את הכינוי: ריצ'י) נהיה מפונק מיום ליום. וזה כיף. אני מבלה איתו הרבה כשאני במושב. יש לו יללות מתפנקות שכאלה. והוא נצמד. מתחכך. מבקש שילטפו ויעשו לו נעים. ואני מתמסרת. ונמצאת איתו עד שהוא ממצה. והולך לשכב בעגלול שבחצר. כל כך אוהבת אותו...

* אתמול, איש אחד אמר לי שכשהוא רואה לי'צי הוא נזכר בי. והיו כמה אנשים שאמרו לי שכשהם רואים שמיים/עננים מיוחדים הם ישר חושבים עלי (בעקבות תקופה שבה הייתי כל הזמן מצלמת שמיים). זה כיף כשדברים מיוחדים/שאתה אוהב גורמים לאנשים להיזכר בך. אשכוליות מזכירות לי את תומר. גם במבה כתומה. ועופר שכטר. וכל מיני בגדים שלבשתי כשהיינו יחד. סמירנוף אייס זה תמיר. וקפלים של שמיכה. והעור מעל עצמות האגן. הגג של הדירה זה אייל. והספסל של היונים. וציורים של בוטיצ'לי. ובטח יש עוד דברים ועוד אנשים. אולי אני אקדיש לזה פעם פוסט.

* יש אלי כניסות מהבלוג של הייזל. בובה, אם זו את, תעשי סימן. מתגעגעת...

סופ"שנעים לכם, סבינה העייפה...