* המסעדה הטובה קרוב לבית, שחשבתי כמה כבר שנים לקחת אותה אליה, לארוחת בוקר, רק שתינו.

* שטף דם מתחת לציפורן של האצבע האמצעית ביד ימין, בגלל שכשבאנו אליה לפני שבועיים אחותי בלי כוונה נתנה לי מכה עם השער, שנשאר אחריה ונראה שישאר פה עוד הרבה זמן.

* המזלג עם החריטה בקצה של הידית של איש מפריח בלונים, שקראנו לו: "דוד ירח" ותמיד רבנו מי יאכל איתו. לא נעים לי לבקש אותו ממי ששולטים בבית עכשיו.

* ללמוד בבית שלהם לבחינות בתואר הראשון. לחרוש כל היום, ולעשות הפסקה אחת ביום, לראות איתה את "היפים והאמיצים".

* לנסוע איתה לבדיקות ורופאים בבתי חולים.

* כמה ימים לפני יום שישי הארור, מישהו חימם משהו במיקרו בעבודה. היה ריח של גפילטע-פיש מתבשל במסדרון שהזכיר לי את הריח בבית שלהם בימי חמישי ולקראת החגים.

* ללכת להתקלח אצלם וגם בגיל 20 להתלהב מלזרוק כביסה מלוכלכת ב"ארון הסודי" שנפלה ישר לחדר הכביסה בחדר למטה.

* לישון בבית שלהם, בחדר של דודו ז"ל, ולשמוע את הינשופים על הפקאנים.

* להריח את הקציצות שהיא מטגנת, לבושה בסינר מבד פרחוני.

* ללכת איתה לבית הקברות ביומולדת של דודו וביום השנה. לנקות את הקבר ולשים פרחים. ביום שישי הקרוב אני אלך לקבר שלו, ביומולדת, בשבילה.

* להסתכל עליה מתרוצצת בבית עם שמלות הבית שלה מהטריקו, ולהרגיש בבית.

* לחכות להם בערב יום כיפור. לשמוח שעכשיו הם איתנו רצוף עד שיוצא החג.

* חיוך שלה.

* מילה טובה ממנה.

* לדבר איתה על כל מיני דברים.

* געגוע.

* יסורי מצפון. בכמויות. על זה שלא נלחמתי יותר. על 10 שנים של סבתא שאיבדתי.

לשבת פה לכתוב את הרסיסים האלה ולהצליח לבכות פעם שלישית מאז ההודעה.

הפעם הראשונה היתה מיד אחרי ההודעה. הרגשתי לא נעים לבכות בבית אז יצאתי עם האחיין לחצר. התנדנדתי איתו על הנדנדה ובכיתי על סבתא שלי. הפעם השניה היתה כשניצלתי את העובדה שכולם ישנו והתיישבתי על הרצפה בחדר עם אלבומים ונזכרתי ברגעים מאושרים של פעם. בלוויה לא בכיתי. היה טעון מדי באנרגיות שליליות. על סבתא שלי לא יושבים שבעה וזה המון כואב לי. האח הרע החליט שהוא יושב בבית שלו. אנשים לא אוהבים אותו, אז לא הלכו אליו. אמא והאח השני החליטו לא לשבת שבעה. נראה היה להם מלאכותי ולא אמיתי. אמא נשארה בבית אחרי העבודה וקיבלה אנשים שהחליטו בכל זאת להגיע. אני מדליקה לסבתא כל ערב נר, בדירה. מבקשת שיהיה לה טוב במקום שהיא נמצאת בו עכשיו.

זהו. אין יותר סבא וסבתא. בארבע שנים איבדתי את כל הארבעה.

כס.

סכינים בגרון, וצמרמורות בגוף. נראה לי שאני חולה. (עדכון שבת: כבר לא)

איש היומולדת (מוזר להגיד "איש" למישהו שנפטר בגיל 8)(אם יותר מדי ינחשו נכון את הכיתוב אני אוריד את התמונה) -

והזר שהדודים (הטובים) שמו על הקבר הטרי של סבתא -