אתמול, אחרי ארוחת שחיתות במיי פייבוריט מסעדה בירושלים, עם החברה הכי טובה בימים אלה, היא הראתה לי במחשב את הקטע הבא, ואמרה שהוא מדבר בשמה. מה שהיא חושבת, ואין לה מה להוסיף עליו:

וול (אני משתמשת במילה הזו הרבה בזמן האחרון, אה?!), כמובן שאני לא מסכימה איתה. אני רחוקה מהבחורה האמיתית שם בסרטון.

אני הרבה יותר דומה לדמות שהבחורה רואה במראה. תמיד יש את העודפים האלה שאני בודקת מול המראה שלי. מנסה לתפוס את העור והשומנים העודפים ולראות איך הייתי נראית בעולם מושלם. בלעדיהם.

אבל הסרט הזה נגע בי. בגלל אלו שממש טועות לגבי עצמן. הבחורה בסרט, למשל.

חומר למחשבה...