זהו. הגיע היום. פרידה ראשונה מהשלישיה.

שליש אחד אורז את עצמו וטס ללימודים בארץ רחוקה (נוי הוא בדרך אליך...).

ביום ראשון הוא התקשר להגיד שהוא יגיע לעבודה, לסבב פרידות, ביום שלישי. 

סוג של מתרגשת...

לא ראיתי אותו כבר המון זמן.

הבוקר התחיל על צד ימין - קמתי אחרי שינה מרעננת של 8 שעות. העדשות נכנסו לעיניים תוך פחות מחמש דקות. ירושלים לבשה חורף. קצת מלנכולי, אבל מלנכולי נעים. אוירה של פרידה...

...

עכשיו הוא היה כאן.

יפה כמו שאני זוכרת. סוג של מושלם.

שיער מסודר-מבולגן, חולצה אפורה. והחיוך ההוא. זה שלוקח את כל החיוכים האחרים בהליכה.

הייתי עסוקה במשהו וקלטתי איש בדלת. הרמתי עיניים, והחיוך שלו היה שם. כמה יאמי...

קצת מילים מבולבלות של שלום וקמתי לתת ולקבל חיבוק עם טעם של פעם.

קצת דיברנו בחדר. אחר כך דיברנו בחוץ. מספרים. צוחקים. משתפים. מבטים. חיוכים.

צפרניים צבועות בלק שחור שהיא שמה לו בשהות שלהם יחד בימים האחרונים. סוג של מסורת...

הוא היה האיש הראשון שבאמת התעניין במה שעובר בתוך הבובה. לפחות בהתחלה. ומתוך הרגל יצא ששיתפתי אותו בקיום של הבלוג הזה. הוא אמר שהוא נכנס וקרא. אף פעם לא השאיר סימן.

לא יודעת אם אתה עדיין נכנס לכאן

אבל - בכל מקרה - משאירה לך פה סוג של מסר פרידה...

אז.. אפרוח (כי זה כבר נדבק בך, למרות שהשיער חזר לצבע המקורי)

המון בהצלחה במקום החדש.

מאחלת לך תקופה נפלאה מלאה בחוויות נהדרות.

שתהנה בלימודים ומכל מה שמסביב.

שתגשים את כל המשאלות שלך, כולל זו של להוסיף את התואר ד"ר לפני השם.

שתתן לאנשים לפרוץ את בועת הלבד. יש שם אנשים נפלאים בחוץ ולא כדאי להדוף את כולם.

תהנה ממבטי הזימה של כל הנשים (והגברים) שיופנו כלפיך. זה קורה להם למראה איש סקסי כמוך.

שהסטודיו יהיה קן חמים בעיר מטורפת, גם אם מבולגאן...

תשתמש בכשרון הצילום. אתה מוזמן לשתף בתוצאות...

תאכל במסעדות. על הדשא בפארקים. בכל מקום עם קהל. חבל למנוע מאנשים את ההנאה בלהסתכל עליך אוכל (-:

ותחייך. המון תחייך. אי אפשר לעמוד בפני החיוך הזה...

המון בריאות. אושר. ורק והמון טוב...

שמחה שנפגשנו.

עזרת לי לגבש את הדמות של האיש שאני רוצה. (דמות שעדיין נמצאת בהליכי בניה).

הארת לי את העולם בתקופה חשוכה ומפחידה, כשנפגשנו.

יודעת שבחושך שנוצר כשעזבת, אני אשמה בעיקר.

היה לי המון כיף איתך. השארת אחריך לא מעט זכרונות מחוייכים.

חשבתי שאחרי שהבהרת שאתה נשאר איתה, וכמו שדברים התגלגלו אז, אף פעם לא נוכל להיות שוב בקשר. אחרי כמה שיחות טלפון והפגישה של היום אני מקווה שנוכל לשמר איזהשהוא סוג של ידידות.

אני אתגעגע אליך.

סוג של געגוע שהפך לחלק ממני.

תשלח לי חיוך מדי פעם. מאמינה שאני ארגיש כשזה יקרה .

תשמור על עצמך, ילד יפה.

נשיקות...

...

ליווי אחרון למדרגות. 

חיבוק ארוך. נשיקה על השפתיים.

חיוכים אחרונים. וזהו...

מתרחקת עם דמעה בעיניים.

כותבת עם דמעות בגרון.

הסבינה נפרדת מתומר...