בשנה שעברה התחלתי את השנה בסיכום השנה שחלפה וכמה איחולים לשנה שהגיעה.

החלטתי לאמץ גם השנה, ולהוסיף עדכון בנוגע להתגשמות האיחולים שלי.

חשבתי שזה יהיה קשה, כי בשנה האחרונה לא כתבתי הרבה, אבל התפלאתי לגלות שדווקא לא מעט דברים מתועדים פה, בצורה מפורשת או מרומזת.

אז...

מה היה לנו השנה?

ספטמבר-

המשכנו לעקוב בדאגה אחרי האחיין בפגייה. ובכל זאת, נסעתי לכמה ימים באילת עם אבאמא( )(שניהם באותו פוסט, ועוד פוסט על האחיין)

אוקטובר-

ניסיתי להחיות את פרויקטוכל הכושל שלי (ללא הצלחה). ביום אחד נפרדנו מאח של סבא, והבאנו את האחיין הביתה, בן חודשיים וקצת, מערבבים עצב ואושר.

נובמבר-

לא הפסקתי לצלם במצלמה החדשה, ושיתפתי אתכם בדברים שקניתי, מקומות שהייתי בהם, וסתם השארתי תמונות במקום מילים. התבכיינתי על הלימודים ועל הלבד. חגגתי 50,000 (פחח.. לא ממש התקדמנו מאז, אה?!). ושיתפתי אתכם בהתמודדות שלנו עם הפסקות הנשימה של האחיין, שהפחידו אותנו נורא.

דצמבר-

האחיין המשיך להדאיג אותנו, ויום אחרי אחת מהפסקות הנשימה שלו, כששלב ההיסטריה חלף, תיעדתי רגע מרגש (אותי לפחות) שלו נאחז באמא שלו (אחותי). רוח חזקה שנשבה בשבת אחת בבוקר, היתה כנראה סימן למה שעתיד לקרות איתי בשבועות שהגיעו מיד אחר כך. בלב. במשפחה. ובעוד מקומות. והיה גם שלג. ועוד שלג.

ינואר-

טדי קולק נפטר ואני סיפרתי לכם, שוב, מה היא ירושלים שלי. דיברתי אליכם בשירים. כי לא ממש הרגשתי שאני יכולה לשתף פה במה בעובר עלי. חגגתי פה בקטנה יומולדת. והייתי חולה. (אני לא יודעת מי סבל מזה יותר. אתם או אני).

פברואר-

החלטתי שאם אי אפשר לדבר, עדיף לשתוק.

מרץ-

חשבתי שזהו. נגמר. אבל בכל זאת כתבתי עוד שני פוסטים (יותר מדויק: השארתי שני פוסטים אחרי כמה כתיבות ומחיקות).

אפריל-

חוץ מלמחזר פוסטים, השתתפתי בפרויקט המאייה. חזרתי לחייך. ואפילו יצאתי קצת מהבועה וכתבתי על ועדת וינוגרד מזוית שנגעה בי.

מאי-

עיצבנתי. צחקתי. הזדעדעתי. ולצערי, גיליתי, שתחושות בטן הן הדבר האמיתי. בחודש מאי נפרדתי מסבתא שלי.

יוני-

הסבתא האחרונה שנשארה לי, מתה, והשאירה אחריה זכרונות רחוקים בעיקר ותסכול גדול.

יולי-

ביולי כתבתי הכי הרבה פוסטים. בין היתר, הכנתי רשימת יעדים עד גיל 40. גיליתי את אלכסנדרה (שני הבא חוגגת יומולדת בשושן, וכמו ש"היא" כתבה לי: "כולן מוזמנים" :)). הסברתי למה אין לי כוונה לנהל עוד קשר עם מישהו מכאן. הרגשתי לבד. חשפתי בפניכם את העיניים שלי. חגגתי את חזרת החלות המרובעות לחנויות. נפרדתי משותפה. ושיתפתי אתכם בפרשנות שלי לנימוסים וירטואלים.

אוגוסט-

חגגתי יומולדת לאחיין, ואפילו נתתי לכם הצצה קטנה באוצר. ציינתי את יום השמאליים. הכרתי לכם את הדראגיסטיות שאני אוהבת. שמחתי כשמארינה הצליחה. רציתי יחס. שיתפתי אתכם ביוטיוב מעולים מערב נוסף בשושן. וסיימתי בסוג של הצעה למעשה טוב, שהיתה גם עד עכשיו הפוסט היחיד בחודש הנוכחי.

והאיחולים שלי מהשנה שעברה?

וול-

פגון (האחיין) חזר הביתה V

משפחה משלי -

לסיים את התואר בהרגשה טובה V- (כי הממוצע לא הגיע למה שרציתי, למרות שהוא בסדר)

לקנות מצלמה דיגיטלית V

להיות בחו"ל - (אבל זה הולך להשתנות בקרוב...)

לאהוב אותי - V- (אני חושבת שאהבתי, תקופה מסוימת. אבל עבר לי. מקווה למצוא את זה שוב)

חוץ מזה-

קשר של שנתיים הסתיים רגע לפני שהשנה התחילה,

אהבתי אישה תקופה מסוימת,

גיליתי עולם חדש בשושן,

וחברים טובים (כן, אתם). 

לשנה הבאה מאחלת לי:

 משפחה משלי

 למצוא עבודה חדשה

 להגשים את תכניות חו"ל (ניו יורק, לונדון)

 לקנות מכונית

 להיות מאושרת

למשפחה שלי ולאנשים סביבי (כולל החברים שלי מפה)(וגם לי) מאחלת אינסוף אושר ובריאות. שלווה. ויחד איתה פרפרים של התרגשות נעימה. אהבה. שהעולם יחייך אלינו ונחייך אליו חזרה. שנסמן וי-ים, כל אחד ברשימות שלו, וכמו שכתבה מישהי באיזו כתבת אינטרנט שקראתי: שהשנה הזו תהיה שנה של "בדיוק" ולא רק "כמעט".

אז-שתהיה שנה טובה!!

נשיקות, חיבוקים, ונעימים,

אני...