ימים של חשבון נפש.

מנסה לצאת מהבועה שלי ולהסתכל מסביב, לראות איפה הרסתי, פגעתי, וצריך לנסות לתקן.

עוד לא לגמרי נמצאת במקום הזה, אבל אולי אם הדברים יכתבו, מתישהוא אני אוכל באמת להתרכז ולהתכוון לכל מילה.

אז-סליחה.

סליחה על חוסר הסבלנות שלי לפעמים.

על ההיעלמות.

על ההבטחות שלא קוימו.

על המחשבות הרעות שעברו לי בראש לגבי אנשים מסוימים.

על דברים שאמרתי ופגעו, ודברים שלא אמרתי, ואולי היו צריכים להיאמר.

על כתף שלא פיניתי כדי להישען עליה.

על יד שלא הושטתי כשרמזו שיש בה צורך ואפילו כשאמרו באופן מפורש.

על שויתרתי לפעמים מהר מדי ובקלות על קשרים שאולי הייתי צריכה להילחם עליהם יותר.

על ששנאתי.

על ההסתרות.

על הגילויים הפוגעים.

על שלא תמיד באמת הקשבתי.

על שאיכזבתי.

על שלא השכלתי לנצל הזדמנויות שניתנו לי.

על סדר עדיפויות מעוות לפעמים.

על שלא נתתי יותר, עשיתי יותר, אהבתי יותר, חיבקתי יותר.

מעצמי סליחה על העקשנות ההורסת, האכזבה, על סדרי העדיפויות האישיים שלא תמיד היו נכונים, על הכעסים, על השנאה עצמית, על הרחמים העצמיים, על סיכול הזדמנויות, על ויתורים, על שלא תמיד באמת ניסיתי ונתתי הכל כדי להשיג את מה שרציתי, על שלפעמים בזבזתי יותר מדי אנרגיה וכוחות במקומות הלא נכונים, על איבוד הדרך ובלבול בדרך למטרות, על החולשות, על רגעי המשבר, על כל הדברים שרציתי ולא הצלחתי להשיג.

מניחה שחלק מהדברים הייתי עושה אחרת.

יודעת שאחרים הייתי עושה שוב באותו אופן.

שתהיה לכולנו חתימה טובה, ווטאבר חתימה טובה מינז לכל אחד.