השבוע הזה התחיל מצוין.
"פאות קדושות" בצוותא ביום ראשון.
מי שלא בא-הפסיד.
היה נפלא. גם בשביל מי שראה את המופע הירושלמי (אני! אני!)
היו כמה שירים חדשים (בנות נחמה. מ-ע-ו-ל-ה. המחבת היתה אמיתית??)
היה מצחיק. מרגש. כיף.
שורה 2 באמצע זה מצוין.
לצערי, המצלמה שלי סובלת מבטחון עצמי נמוך, כמוני. אחרי 4 תמונות החלטתי שהיא לא מצלמת טוב והפסקתי לצלם. גם האזהרה של דיווה די ("חסר לכם שיהיו פלאשים") עשתה את שלה, והמצלמה שלי עשתה את דרכה חזרה לתיק. כס.
נהנתי מההופעה. ומהאנשים מסביב. מפגישות לפני ואחרי. בין היתר, הכרתי חברות מפה, אחת חדשה יחסית ואחת אחרי שנים של היכרות וירטואלית (סוף כל סוף!!), ואת בריג'יט בגרסה הגברית, והוא אפילו ישב לידי בחלק השני של המופע. בסוף ההופעה, בחוץ, פגשתי את הגירסה הגברית של אלכסנדרה, מיי לאב, אחרי שבלחץ ההגעה פיספסתי שלום שלו לפני המופע. מזל שהמחדל תוקן :) ואפילו קיבלתי נשיקה מטלולה.
לא הפסקתי לחייך.
ביום שני בבוקר היה נראה לי שגיליתי קמט של חיוכים ליד הפה. (עבר בינתיים. תרגעו!)
סיכום ביניים: הופעה מעולה. הפסדתם (הנעדרים). חבל שאלכסנדרה לא משתתפת בפאות (תוקם קבוצה: "הענקת מעמד מלכה לאלכסנדרה". אמממ... קבוצות זה לא פה. ווטאבר). (עוד מעט גם תבינו למה פתאום המסרים האלה... :))
(בנות נחמה והמחבת)(טנק'ס על התמונה. עדיין צריכה עזרה עם חלק ורוצה עוד! :))
יום שני. אתמול.
מופע דראג בשושן. טלולה מארחת את ציונה פטריוט.
עוד לפני שהתחיל, ואחרי ששמועות כבר הסתובבו בקהל, הגיעה הודעה רשמית: ביום שבת השושן נסגר. (אווווווווווווווווו).
החלטה שכזו. לא מבינה מי עומד מאחוריה ולמה. זה עשה לי עצוב (עוד פרק בתסמונת: "מה שסבינה רוצה, נגמר"). טלולה, שעמדה לידי ברגע הבשורה, ושמעה אותי אומרת: "לא...." ו"אבל למה?" וכאלה אמרה שיותר עדיף ככה ושלשושן יש את הבעיות שלו וזה.
עדיין הבשורה הזו היתה סוג של עננה שריחפה על הערב הזה. היה כיף ועצוב.
בשבילי השושן זה עולם חדש ומקסים שגיליתי בשנה האחרונה. המילה "שושן" אומרת הכל. מין קוד שכזה לעולם של אוירה מצוינת, אנשים מקסימים, חיוכים, כיף. עצם העובדה שבאתי אליו לבד לפני חודש בערך וכל כך נהנתי בעצם אומרת הכל. אז נכון שערבי הדראג לא מפסיקים אלא רק עוברים כתובת, ועדיין עצוב לעזוב את המקום הסגול, הקטנטן, את הדלפק השמאלי ליד המראות, כיסאות הבר הקצת מתפוררים, והאזהרה הקבועה: בהפסקה לכו ימינה/שמאלה (תלוי מאיפה מסתכלים, כמו שהבהירה טלולה). העיקר לא לכיוון של משליך הביצים...
ההופעה היתה מעולה (כצפוי).
ציונה היתה מצחיקה, גם בקטעים העצובים ("תגידו לי אתם, מהו שושן בשבילכם?") וטלולה היתה מהממת. מחכה שיעלו ליוטיוב את השירים כדי לשים פה כמה (אחד מהם, שראיתי בפעם הראשונה, היה "דוקטור, הבובה חולה". זוכרת שכילדה קטנה ממש אהבתי את השיר הזה, והיה כיף להיזכר, אם כי הפרשנות שלהן לשיר היתה, איך נגיד. שונה קצת ורחוקה ממה שראו עיניים של ילדה בת שש (שיר משירויזיון 1980=>סבינה בת 6).
ה-קטע של הערב (בעצם בערב שכזה זה היה עוד ה-קטע של הערב, כי הערב הזה היה עמוס בכאלה, מכל מיני סוגים, אבל נו-זה דפנטלי קטע טוב:)
טלולה על הבמה שרה. בזוית של העין אני קולטת שקיארה (בגירסה הגברית) מסתכלת לכיוון ומחייכת. ואז הוא התקדם לכיוון שלי ואמר: "אז את הבלוגרית שאני קורא" (

) ואמר שהוא כאן כבר כמה זמן, וקורא מה שאני כותבת (איפה האייקון המסמיק?!) ירדתי מהדלפק לחיבוק שהרגיש כמו הדבר הכי מתאים לעשות בנסיבות שכאלה :) זה נורא הביך ונורא החמיא ומאוד כיף לדעת שאתה פה!! הי מותק! 
הבנתי אתמול שהוא לא לבד. מעבר לאלכסנדרה שכבר ידעתי שהגיעה לכאן (הי בייב
), מסתבר שלא מעט אנשים מהשושן מבקרים פה וקוראים מה שאני כותבת. זה מוזר קצת הערבוב של המציאות והבלוגספירה, אבל אני בסדר עם זה. ברוכים הבאים! אתם מוזמנים להגיב 
הערב אתמול הסתיים בהמון הדרנים. ציונה הסירה את האיום לא לשיר את יואל, ונכנעה לדרישת הקהל שהצטרף לשיר בהתלהבות. אחר כך היו גם ונצואלה. יעקב. יו דונט און מי. סל בלוק טנגו... (כמה חבל שלא צילמו את ההדרנים) ערב סיום משובח.
סיכום: היה מעולה, מרגש ועצוב. פחות מדי אלכסנדרה, לטעמי. אינטרקציות עם 4 מתוך 5 דראגיסטיות ירושלמיות (נו טוב. זה שדיווה די הסתכל לכיוון שלי כשהוא שר בדרכו החוצה לא ממש נחשב. אז רק עם האנשים מתחת לאלכסנדרה, וקיארה (אני פשוט לא יודעת אם אתם רוצים שאני אגיד שמות אמיתיים. זו סוגיה לא ממש מקובלת בבלוגספירה ואני מחילה אותה עליכם עד שתגידו אחרת :)) ועם טלולה). סוג של חשיפה, אבל אני בסדר איתה :) וסוף של שושן. בשבת מסיבת הפרידה, ואז מה שישאר זה תמונות, סרטים ביו טיוב, וזכרונות.
(רגע של סוף הערב... אח. לו הייתי גבר :) ותודה לדורותי, מיי בסט פרנד, על הצילום)
תודה על עוד ערב משובח 
אני
הצלם אמנם הפריע לחברים שלי קצת לראות את ההופעה, אבל אין ספק שהוא עשה עבודה טובה. בלילה פירסמו תמונות מפאות קדושות בצוותא. מוזמנים לקפוץ לשם ולהציץ בהן.