* מירב שלי מתחתנת!!! ההצעה נעשתה. ההיענות גם כן. כל כך מאושרת בשבילה... החברה הכי טובה שלי בחרה את האיש לחיות איתו את המשך החיים. מאחלת לה רק אושר ואינסוף אהבה...

(פוסט משמעותי יותר - כנראה יגיע בהמשך...)

* על השמחה הגדולה מעיבה העובדה שסבתא של מירב מאושפזת במצב קשה בבית חולים. מקווה שהיא תחלים מהר והשמחה תוכל להיות מלאה ושלמה...

* שיאצו על הבוקר. התחלה נעימה של היום. טיפול פיזי בשילוב שיחה עם המטפלת הנפלאה שלי.

* אתמול הלכתי ל"החולמים". סרט נפלא של ברנרדו ברטולוצ'י.

בחוברת של הסינמטק נאמר:

"אביב, 1968, על רקע ההפגנות בפריז כנגד הוראת דה-גול לנעול את שערי הסינמטק המפואר של אנרי לנגלואה, פוגש סטודנט אמריקאי בתאומים פריזאים. המשיכה הכמעט מיידית שבין האמריקאי הצעיר לפריזאית הנאווה מתגלה כשברירית כאשר מתברר כי מערכת היחסים בין האח לאחות בוחנת את גבולות גילוי העריות. רק כאשר תחדור המציאות האלימה של רחובות פריז אל הדירה החתומה יצליחו השלושה לשבור את המשולש ההרסני בתוכו הם כלואים. ברנרדו ברטולוצי בוחן בעין לא בלתי ביקורתית (אך גם לא מעט נוסטלגית) את הרגע ההיסטורי שבו הקולנוע,המין והפוליטיקה התנגשו זה בזה. מהקריסה התרבותית הזו צמח הקולנוע של ברטולוצי עצמו, שיצר כמה מן הכותרים החשובים ביותר של שנות השבעים ("הקונפורמיסט", "הטנגו האחרון בפריז", "1900" ועוד). ממרחק שלושה וחצי עשורים הוא מרשה לעצמו לצייר את המציאות הזו כאוסף של מחוות אהבה, נגועות בנאיביות של אנשים צעירים, אך  נטולות משקל אידיאולוגי ממשי. כך או כך, כאשר את משולש האהבים שבמרכז העלילה הוא יודע לצבוע בארוטיקה פיוטית, ואת העלילה לעטר באלוגיות ללא מעט יצירות מפתח מן התקופה-אין ספק כי ברטולוצי עדיין נותר גדול המשוררים הקולנועיים שפועלים כיום".

אהבתי המון. התרגשתי. צחקתי. נעצבתי. דמעתי. סרטים שמוציאים ממני תגובות שכאלה-חייבים להיות טובים (אלא אם כן קורית תקלה - ע"ע "החיים בלעדי"). עלילה מרתקת. שחקנים טובים (השחקנית שמגלמת את האחות, אווה גרין, פשוט מעולה. כל כך יפה וסקסית. קשה להאמין שזה הסרט הראשון שלה). סיפור לא פשוט ויחד עם זה יש בו יופי. אהבה בלתי אפשרית ונאיביות (דברים שאני כל כך יכולה להזדהות איתם). המון אהבה יש בסרט הזה. חולנית ובריאה. אפשרית ואסורה. אני ממליצה בחום...

מי שרוצה חוות דעת יותר מקצועית - מוזמן לקרוא את הביקורת שלו. הוא כל כך יודע לכתוב על סרטים... שמחה לגלות שוב, שהטעם שלנו דומה (-:

יומנעים לכם, סבינה...