(שיחה שהתרחשה לפני רבע שעה בערך)

- הי אבא.

- הי (מלא התלהבות). מה שלומך?

- בסדר.

- מה חדש?

-כלום. (רק אתמול בערב דיברנו. מה יכול להתחדש מאז?)

-באמת?

-כן. למה? למה ציפית? מה אתה רוצה שאני אחדש לך?

-לא יודע. אולי את רוצה לספר לי שאת מתחתנת.

-(קצת המומה ממנו) אבא, נו באמת. תחזור למציאות. הפנטזיות שלך מאוד רחוקות ממנה.

-(צוחק). טוב. חבל. את יודעת שאני רוצה שתהיי מאושרת ושיהיה לך טוב.

-תודה אבא.

(אחרי זה הבהרתי לו שהתקשרתי כדי לדעת אם המחשב חזר לחיים. בכל זאת-לפנינו חג ארוך ואני צריכה לוודא שתהיה תקשורת לעולם החיצון. הוא אמר שהוא דואג לזה. אין כמו אבא שלי. קצת מוזר לפעמים, אבל הכי בעולם...)

* זה לא הפוסט שהתכוונתי אליו (זה שאני רוצה לכתוב לפני ראש השנה...).