
1,000 פעמים ח"י - דרך מצויינת לחגוג את השנה החדשה...
מאתמול בערב העולם מחוייך יותר (חמסה-חמסה-חמסה) -
שיחה שנגמרה במקום טוב עם האיש המלטף. כשהוא אמר "לילה טוב" כל מה שרציתי זה למשוך אותו אלי מהשפורפרת. שיהיה קרוב אלי. שיחבק אותי. יש לו את היכולת לעשות אותי הרבה מאושרת. הלוואי שנצליח לשמור על זה...
השיחה הזו איפשרה לי שינה רגועה. דבר נדיר בשבוע האחרון.
היום היה יום של אנשים מחייכים-האיש המקסים בחנות ירקות-פירות שהסכים לשמור לי על הכביסה כשגיליתי ששכחתי את המטבעות שהכנתי בדירה; הבעלים של המכבסה שנשאר לדבר איתי ולספר לי דברים ואמר שאני לקוחה מצויינת (-: ; טלפון מתמיר (מהשלישיה) בבוקר - התירוץ: "חג שמח". חוץ מזה שאל מה נשמע, סיפר מה קורה איתו, אמר שצריך להיפגש; טלפון של שנה טובה לסבתא "המוחרמת"; התקלות בהרבה אנשים זרים שסתם ככה חייכו אלי וחייכתי אליהם בחזרה; שנה טובה מהשכנים; שיחה עם אייל (שוב-שלישיה. מודה-אני התקשרתי. לא היתה תשובה. באופן מפתיע-חזר אלי אחרי חצי שעה (אמר שלא היה ליד הטלפון). סיפר על עצמו. על המעבר לעיר הגדולה. הדירה שמצא. העבודה החדשה. שאל מה איתי. צחוקים מהעבר. הציע שאני אקפוץ אליו. ויתרתי. היתה שיחה נעימה. מלווה בהרבה חיוכים וצחוקים. ברור ש"הם" (=כל האישים שהייתי איתם בשנתיים האחרונות) לא חושבים שאני מתאימה להם, לא מתאהבים בי - אבל כנראה שאיכפת להם ממני. וזה דבר שנעים לדעת אותו...); שיחה עם המלטף - שיחה מהסוג הטוב. בלי דברים מעיקים; שיחה עם אחותי, שהיתה השנה בערב חג עם המשפחה שלו-מוזר. פעם ראשונה שהיא לא איתנו. סוג של חלל. אמרה שגם לה זה מוזר. בירכנו אחת את השניה בטלפון - כל דבר שאיחלתי לה היא אמרה "גם לך". אמרתי לה שתהיה מקורית. אמרה שאת כל הטוב שהיא מאחלת לעצמה היא רוצה שיהיה גם לי. מתוקה שכזו. כל כך אוהבת אותה...; כבר בדרך לארוחת ערב אצל הדודים צחקנו -אבא, אמא, אחי ואני. וגם שם היה ממש נחמד. (הבן של האח של אשתו של דוד שלי - "ילד" בן 17 - ממש מאמי (-: - אבל סבינה הפדופ' משהו שמרה מרחק...); היה אוכל טעים והרבה צחוק סביב לשולחן-כמו שאני אוהבת. אחרי האוכל התגנבתי למחשב ונכנסתי לפה. לגלות את הסימנים שהשארתם. כמה כיף...; הנסיעה הביתה היתה גם היא מלאת מצב רוח טוב. הרבה ירידות על אמא והמוגבלות שלה (רק מאהבה...).
הגעתי לכאן - והמחשב עבד. "רק" למסנג'ר אני לא מצליחה להיכנס אחרי כל מה שעשו בו. והמלטף היה עייף בשביל לדבר בטלפון.
אבל אני נשארת מחוייכת.
את המסנג'ר אני אנסה שוב להתקין מחר.
והמלטף-כנראה שנדבר מחר.
אומרים שמה שאתה עושה בערב של ראש השנה ואיך שאתה מרגיש- ילווה אותך כל השנה - אז היום אני מחוייכת. שמחה. טוב לי. הלוואי שכל השנה תהיה כזאת.
כדי שהשנה הזו לא תהייה מלווה בהמון עייפות, נראה לי שגם אני אלך כבר לישון.
התחלה נהדרת לכם.
חג שמח...
סבינה