במקלחת בקומה התחתונה בבית של ההורים משתמשים אחי ואני.

כל יום הוא נאלץ להוציא את הספסל שלי כדי להתקלח, ומדי פעם אני שומעת אותו מוחה על הדבר הזה שכפיתי עליו בנוכחות הנכה שלי.

בסופ"ש חשבתי להתחיל להתקלח בלי הספסל, אז קניתי שטיח נגד החלקה, כדי להרגיש בטוחה משהו.

(ליתר ביטחון הספסל עוד שם).

יום אחד התקלחתי על השטיח. מאז אני מוצאת תירוצים למה לא (פעם זה כי הברך כואבת, היום כי בגלל טו מאצ' פיזיו' השרירים בירך המנותחת תפוסים). אבל השארתי אותו שם. שיהיה. שתהיה האופציה.

כשאחי נתקל בו בפעם הראשונה הוא תהה מה הפעם הפלתי עליו.

היום הוא הביע את מחאתו בצורה מעניינת:

(מה לעשות.. זה ההומור שאני מפתחת אחרי כל כך הרבה זמן בבית. זה ולצחוק המון בגלל האחיין. צר עולמי וכו')

חג פורים שמח, געוואלד!!!

יאי!!!