זהו, שוב בבית. אצל ההורים. מדהים איך לפעמים אני כבר כל כך מחכה להיות פה. ולא דווקא בגלל ישרא' (גם, אבל לא בעיקר). יש משהו במקום הזה שמרגיע אותי. עושה לי להרגיש לא לבד. וזה נעים...

אני כאן עד יום שבת, מה שאומר הרבה אני פה. לא יודעת כמה אני אכתוב, אבל סוף כל סוף אני אקרא אתכם ואגיב פה ושם.

כמו שאומרת הכותרת- הפוסט הזה יהיה סיכום תמציתי של אילת. אם משהו מראשי הפרקים יעניין אתכם, תגידו ואני אשקול לפרט.

אז ככה -

יום ראשון בבוקר-בנייני האומה. גילוי שעופר הגיע גם הוא לחופשה. נסיעה ארוכה. התמקמות במלון. נסיעה ראשונה לעיר. קניון (מאכזב משהו). חזרה למלון. כניסה לישרא'. בכי. ריב. סכסוך. ארוחת ערב. מקלחת. חזרה לאילת. מאנקיז (המקום הנורמלי היחיד באילת, ככה אומרות השמועות) - להקה מצויינת (touch&go) אוירה סבבה. הצטרפות של שני מאבטחים ממקום אחר לשולחן שלי ושל מיכל. הרבה צחוק. עזיבה מוקדמת, בגלל שמיכל היתה עייפה. המאבטח שדיבר איתי השאיר לי את הטלפון שלו וביקש שאני אתקשר יותר מאוחר. איש מפחיד עוקב אחרינו למונית. שיחה מצחיקה עם נהג המונית (בסך הכל שתיתי קוקטייל פסיפלורה, לא יודעת למה איבדתי כיוון...) חזרה למלון. מיכל נרדמת מהר. שיחה עם המלטף. ניסיון להרגיע את הרוחות. שיחה ארוכה עד 3:00 לפנות בוקר. מרגיש קצת יותר טוב. בזמן השיחה-חבורה שיושבת על הדשא לא רחוק מהסבינה מציעה לה להצטרף לעישון נרגילה. הסבינה מסרבת. שינה. יום שני - ארוחת בוקר. אילת-ים. הסבינה מסתפקת ב- 20 דקות בצל. משאירה את מיכל על החוף והולכת לחפש אינטרנט. מוצאת פינה קטנה במלון קטן ושואפת קצת בלוגספירה. בצהריים חוזרות למלון. ארוחת צהריים. בריכה-מיכל משתזפת. הסבינה שוכבת על כיסא נוח בצל. קוראת. לכמה רגעים מעזה להוריד את החולצה ולהישאר עם החלק העליון של הבגד ים (המכנסיים הארוכות עדיין עליה). קצת אינטרנט במלון. מחשיך. הסבינה תופסת אומץ והולכת לבריכה. לבד (מיכל נחה בחדר). הסבינה בלי משקפיים. מגיעה לשפת הבריכה. אין הרבה אנשים. וגם אלה שישנם-הסבינה לא יכולה לראות אם הם מסתכלים עליה בגלל העדר המשקפיים. עוד התלבטות ו... הבגדים יורדים והסבינה נכנסת למים עם הבגד ים (חשיפה שניה שלו בשנה שאנחנו ביחד). כמה כיף. שוחה קצת. מסתכלת קצת מסביב (כמה שאפשר) וחוזרת לחדר. מקלחת. ארוחת ערב. ושוב-לאילת. ניסיון לגוון ולמצוא מקום אחר לשבת בו. במהלך החיפושים-מפגש קצת מפחיד עם ההוא שעקב אחרינו בלילה הקודם (מסתבר שהוא מגלה עניין בסבינה). התייאשות. שוב-מאנקיז. אותה להקה. אותה מוזיקה בדיוק (מזל שאהבנו). סמירנוף אייס במקום קוקטייל פסיפלורה (כמה מוזר-במאנקיז נתקלתי בהכי הרבה גברים ששותים קוקטייל. חשבתי שזה משקה לנשים...). חזרה למלון. שיחה מעולה עם המלטף. מיכל שוב הולכת לישון. משעמם. קובעת עם המאבטח (אל תתנפלו-מיד בהתחלה אמרתי לו שאני עם מישהו). שיחה כייפית עד מאוחר. הרבה צחוק. הבנה שלא יהיה המשך. לא עכשיו (הוא רוצה להיות עם מישהי בצורה רצינית והלב של סבינה תפוס כרגע). יום שלישי - ארוחת בוקר. שוב-לעיר. מיכל עוד לא קנתה את כל הקניון, אז חוזרים לעוד סיבוב (-:. הסבינה נהנית מעוד אייס פסיפלורה לפני החזרה למלון. מנוחה בחדר. סידור הבלגאן. מחכים לאוטובוס בלובי. המאבטח בא להגיד להתראות. 14:30 מתחילים את הדרך הביתה. מספיקה עוד לדבר עם המלטף. בדרך הנהג מראה לי את מי שאמורה להיות אשת לוט ואני מיד שומעת "אותו" שר לי את השיר של יוני בלוך ומחייכת. עייפה. כשמגיעים כבר חושך. הכאבים וההרגשה הפיזית הרעה חוזרים רק בירושלים. ב- 21:30 כבר ישנתי...

חג שמח לכם.

נשיקות, סב...

* סקעת הציץ באחת התכניות לקראת החג. יאמי...

* מי שכבר קרא-יכול להציץ שוב. עורכת מדי פעם.