קצת באיחור, ובכל זאת. בעקבות שיטוט בתא הדואר שלי נזכרתי בברכה הזו והחלטתי לפרסם אותה. אומרים שכל תקופת החגים היא זמן לברך בשנה טובה, אז לא ממש פיספסתי. ברכה ששלח לי איש אחד. איש שקצת הכעיס אותי בשבוע האחרון, אבל אחרי שדיברנו די סלחתי. בכל מקרה-כשקראתי את הברכה הזו חוייכתי לגמרי, והנה היא לפניכם -

"סבינה,

לא אמרתי לך שנה טובה, ואני שמח שלא הספקתי.

כשהלכתי לשוק, הגעתי לשם, והיה נהדר להסתובב. הכל היה צבעוני וסואן והפירות עכשיו, ממש לפני ראש השנה, בשלים, טיפה לפני שהם בשלים מדי. שיא הצבעוניות והעסיסיות בתאנים, באבטיחים, ברימונים, חשבתי על מה שסיפרת לי, חשבתי על כל מיני דברים ופתאום הבנתי את מה שאני רוצה לאחל לך לשנה החדשה.

הלוואי שזו תהיה השנה שדברים ילכו מבפנים החוצה. זה לא כזה משפט מסובך. הלוואי שהאהבה שלך השנה תבוא מעצמך אליך, כלפי מי שאת, מה שאת, והלוואי שהאהבה הזו תקרין החוצה על כולם, כמו אדווה על אגם מים, ואוהביך ירבו. וזכויותיך (קרדיט...) גם כן.

הלוואי שהאחד יבוא השנה, ויהיה אוהב ואהוב, חכם ואמיץ. חכם כדי לגלות אותך ולעניין אותך, אמיץ כדי לאהוב אותך.

הלוואי שמאמציך ישאו פירות ויהיו פירות השנה הבאה עלינו לטובה, כפי שהיו אלו היום בשוק. הלוואי שתאכלי מהם כמו שילדים אוכלים, את הטוב ביותר, עם הידיים, בהנאה שמערבבת חושים, בתאווה גלויה, ולא משנה היכן, בעבודה, בחייך האישיים או אפילו ברצונותיך הכמוסים. שהשנה הזו, תהיה עסיסית ומתוקה, צבועה בצבעים עזים ומלאה, לא בניואנסים דקים כי אם בקווים עבים ובצבעים. בצבעים שאת אוהבת.

אני מאחל לך להיות מאושרת, ומקווה שאהיה מספיק קרוב כדי לראות את האושר שלך.

מכל הלב, מהבפנוכו....

XXX".

ו"הוא", הוא הצליח לחייך אותי לגמרי הערב בכמה משפטים קטנים במסנג'ר שעשו לי אושר (חשבתי לצטט, והחלטתי בסוף להשאיר את זה בינינו). מתגעגעת המון...