"עוד הריח שלך עלי מאתמול

ועוד הטעם שלך בפה

אני רוצה לדעת הכל מהכל

מה בעצם אומר כל זה..."

לכל אחד יש דרך משלו להגדיר אהבה.

בשבילי אהבה זה כשאני אוהבת באיש שנמצא איתי הרבה דברים.

כשמתעוררים אצלי פרפרים כשאני חושבת עליו.

דברים התאספו לאט לאט.

כל פעם משהו.

ביום שישי בלילה פתאום הבנתי שאני...

אוהבת את הקול שלך. קול מלטף. הדבר הראשון שאהבתי בך.

אוהבת איך שאתה נוגע בי-איך שאתה מרגיש אותי-פיזית ונפשית.

אוהבת את הריח שלך. אתמול אחרי שהלכת הריח שלך נשאר עלי. נשמתי אותך וחייכתי.

אוהבת את הטעם שלך.

אוהבת את הנשיקות שלך.

אוהבת לגעת בך.

אוהבת איך שאתה מרגיש.

אוהבת לשלב איתך ידיים.

אוהבת את החיבוקים שלך.

אוהבת לשכב איתך.

אוהבת לישון איתך.

אוהבת להתעורר לידך.

אוהבת להסתכל עליך.

אוהבת איך שאתה נראה.

אוהבת לצחוק איתך.

אוהבת לשמוע אותך שר ומנגן בגיטרה.

אוהבת את הרגישות שלך.

אוהבת איך שאתה רואה אותי.

אוהבת איך שאתה קורא לי.

כל היום לפני שנפגשנו חשבתי על הרגע של לפתוח את הדלת ולראות אותך שם והרגשתי אותם מדגדגים לי בפנים. מחייכים אותי. הפרפרים הקטנים והצבעוניים שלי שחשבתי שכבר איבדתי.

בגלל זה,

אחרי לא מעט מחשבה,

ושניה לפני שנרדמת,

החלטתי להגיד לך-

-"אני חושבת שאני כן"

-"כן מה?"

-"אוהבת אותך..."  

(אם זה נשמע כל כך טוב, למה אני מתה מפחד?...)