* הפרטי - אנחנו כאן פחות משבוע. התגובות התעוררו לחיים - מאוד ענייניות וזה. מאוד אישיות. לפעמים מרגיש פה כמו פורום. שיחות ארוכות. וגם יש שיחות מצחיקות. זה נעים.

מסתובבים כאן בינינו בערך 20 אנשים יקרים. כמה עוד חסרים, אבל אני מקווה שעם הזמן הם יגיעו. בינתיים דחיתי רק בקשה אחת להיכנס לפה. מרגיש מאוד נוח. בטוח. (למרות שמירב שלי מצאה פירצה!).

אבל...

הקאונטר. מה יהיה איתו? היום כל כניסה היא "כניסה איכותית", אבל אני-מכורה שכמוני. צלמת הקאונטרים. נמצאת עכשיו עם קאונטר שכמעט לא זז במונחים שלי. אאוצ'. אם יהיה משהו שיחזיר אותי לפומבי אלו הסטטיסטיקות.

* סוף כל סוף מרגישה שרזיתי בחודשים האחרונים. מכנסיים שלא האמנתי שיעלו עלי עולים בקלות ואפילו יש קצת מקום. המלתחה שלי התעוררה לחיים ופתאום יש הרבה יותר אפשרויות. אתמול אפרת מהעבודה אמרה שהמכנסיים שקניתי בים המלח לפני שנתיים והיו ממש צמודים בהתחלה ובאיזשהוא שלב לא ממש עלו, בטח כבר טובים עלי. צחקתי ואמרתי לה שאין סיכוי. היום בבוקר, למרות לחץ היסטרי של זמן (מי הולך לישון ב-1:30 בלי לשים איזשהוא שעון מעורר?...) שלפתי אותם מהארון. הפתעה. עולים ואפילו לא צמודים. ה-ל-ל-ו-י-ה!!! אין ספק שמנוי פעיל בחדר כושר משתלם.

* לימודים-כנראה ידחה בשנה. הפרוצדורה של האישורים בעבודה לשנה הזו הסתיימה כבר לפני חודשים. אני אצטרך לחכות להליכים שיתחילו לקראת הקיץ הבא. לא נורא. יהיה לי עוד זמן לחשוב על זה. להחליט בלי לחץ אם זה באמת מה שאני רוצה.

* הפלאפון החדש- (הוא האשם המרכזי בזה שהלכתי אתמול לישון מאוחר) - צילמתי את הדובי שלי והוא עכשיו תמונת הרקע בפלאפון. איזה כיף... אפילו הצלחתי להכניס את התמונה של שותפה שלי לזכרון של הפלאפון ביחד עם המספר שלה ועכשיו כשהיא מתקשרת אני רואה אותה מחייכת. מעולה!!! -מי שמכיר אותי, צפו לצילומים בקרוב. אני רוצה את כולם מסתכלים עלי כשהם מתקשרים (-: - זה בהנחה שאני אחליט להשאיר אצלי את הפלאפון. המון אנשים אמרו לי שנוקיה עדיף, אבל אני מתחילה להתרגל לצעצוע החדש ואולי נשאר יחד.

* יוני בלוך מלווה אותי כבר יומיים לפני השינה. או אולי שלושה... בכל מקרה-דיסק מצויין.

זהו לבינתיים,

יומקסים לכם והמון בהצלחה למי שצריך (-:

סבין...