* הפוסט הזה ישב בטיוטות וחיכה ליום הזה שיגיע. התלבטתי הרבה אם לפרסם אותו בימים שכאלה-בין הידיעה ביום חמישי ללוויה מחר-והחלטתי כן לפרסם ולא לדחות ליום אחר. כי... לחיים יש את הקצב שלהם. והיום יומולדת לנוי. נדמה לי שאני אפילו שמחה שיש לי את ההזדמנות לכתוב כאן דברים שכאלה בתקופה שכזו. בטוחה שעוד יצוצו יסורי מצפון אחרי הפרסום, אבל-ככה החלטתי ומרגע שיבוטל ה"וי" בחלון העריכה מימין למשפט "שמור קטע כטיוטה" אני אנסה להיכנס, ליום אחד, לבועה של חגיגה. חגיגה של חיים. אז-היום הזה הוא יום של שמחה בבלוג. מקווה שתבינו את ההחלטה שלי...

היום יומולדת לאחת האהובות עלי ביותר. האשה והאגדה. חברה טובה. אשה נפלאה. וסקסית. אשה שאי אפשר להישאר אדישים אליה. והכי קל להתאהב בה... שותפה עסקית שלי בענייני צילומים והרצת קאונטרים ונשמה טובה..

יפה שלי,

אהובתי,

אנחנו מכירות חצי שנה בערך (הגבתי אצלך בפעם הראשונה ב- 31.3.04), ולמרות שאת שם ואני פה, ואף על פי שהכל התחיל בוירטואליה - מרגישה אותך כל כך קרוב.

לכבוד יום ההולדת, שולחת לך מכאן ברכות...

מאחלת לך -

חיים בלי טרור

ובלי דאגות.

בלי פחדים מדברים שלא מחוברים לקרקע במאה טונות של בטון וקשורים בשבע עשרה שלשלאות ברזל.

אקשן פחות הרסני מסופות הוריקאן ווירוסים במחשב (עזבי אותך מלהיות אין בדברים שכאלה).

חיים נטולי חרדת נטישה.

שלא יהיו לך קשיים בכתיבה.

שלא תרגישי כאן חנוקה-תקחי אויר כשצריך, אבל-אף פעם אל תעזבי! (לפחות כל עוד אני פה)

וגם- אל תמחקי דברים שכתבת-מה שפה הוא חלק מאיתנו. מקסימום תעבירי לטיוטות.

אל תפחדי מהתמכרות לישרא'. לכולנו יש תקופות שאנחנו יותר כאן. או פחות. צריך לזכור שסך הכל אנחנו עושים את זה בגלל שטוב לנו פה. ואם טוב-אז תהני מזה. בלי יסורי מצפון...

שתמשיכי להיות כזאת אהודה ואהובה בבלוגספירה.

חזרה מהירה לראש רשימת הבלוגים הפעילים במיוחד, וכיבוש המקום הראשון.

(תזכרי-כשהקאונטר יחצה את המאה אלף את אמורה לפרסם כאן תמונה שלך...)

תמשיכי ליצור כאן חברויות נפלאות.

כאלה שמתבססות על הבפנים של מי שכאן, ולא על דברים חיצוניים כמו מראה וגיל.

המון שמש ובלי גשם. מקסימום קצת קור בשביל להראות את המלתחה החדשה שלך.

הרבה חופשות נעימות וכייפיות.

הרבה ים וטיולים.

הפתעות משמחות (כמו הפגישה עם נועה).

שלא תשכחי את הקפה בחנות,

ואת הגלידה והמפתחות באוטו,

שלא תחני בצד האסור,

ולא תכניסי לתיבת הדואר את הצ'קים.

שלא תטעי בדרך,

ולא תשבי על דובדבן עם שמלה בהירה.

ויחד עם כל זה - תמשיכי לעופף.

עזבי אותך מלהיות כל הזמן עם שתי רגליים על הקרקע.

הרבה יותר מעניין ונעים להיות לפעמים בין העננים.

שמעריצים יקנו לך גוצ'י וטיפאני (במיוחד את טבעת היהלום שאת כל כך רוצה).

הרבה ערבים רומנטיים עם הבויפרנד. נטולי הפרעות...

המון אהבה-

אהבה מכל מי שסובב אותך,

וזוגיות נהדרת ומאושרת עם הבויפרנד (או יהודי אחר שתבחרי לך).

(בשביל סתם שעשוע, מאחלת לך מפגש עם הקלוני).

המון נחת מיורש העצר.

המשך קשר נפלא ביניכם.

תישארי צעירה לנצח בבפנים שלך,

ושגם כשתהיי בת 100, שתיראי מעולה כשתפגשי את האקס מהתיכון.

שהבטחון העצמי שלך לא יגמר לעולם,

ותשמרי תמיד על החיוכים והאופטימיות...

ושוב הברכות הבנאליות, שתמיד טובות -

אינסוף אושר, כי בסופו של דבר זה הכי חשוב.

וגם עושר לא מזיק.

רק בריאות.

ושוב - אהבה.

מאחלת לך שכל מה שתרצי יקרה. וקצת מעבר.

חיים מלאי ריגושים ופרפרים מדגדגים.

והמון ימים מחייכים.

בשבילי-

מאחלת, שפשוט - תהיי.

כאן ובטלפון. ולבקר לפעמים.

והלוואי שיום אחד תבואי לחיות כאן איתנו.

אוהבת אותך כל כך,

סבין