פספוס: ים המלח הוא אחד האתרים היותר מפוספסים בארץ. מקום כל כך ייחודי. ים כזה שווה. ותיירות שלא מתפתחת כבר שנים. שום מסעדה ראויה באזור המלונות. שום מלון ראוי לחמשת הכוכבים שמחלקים ביד קלה מדי במדינה שלנו. המלון שהיינו בו ראה ימים טובים בהרבה. ההזנחה מעצבנת. האוכל ככה-מינוס (חוץ מהלחם המעולה). נקודות האור (חוץ מהלחם): הים (למרות שבחמש וחצי בערב הרגיש כמו להיכנס לאמבטיה של מים רותחים); המלצרית החמודה בבית הקפה של המלון שאחרי שבאתי עם חשק היסטרי לפאי תפוחים, חיממה לי חתיכה לטייק אווי וכשבאתי ללכת רצה והביאה לי עוד חתיכה, כי לדעתה המחיר שגובים עבור פרוסת פאי לא הגיוני (למרות שבמונחים של מחירי מלונות הוא היה סביר); בריכה בשמונה וחצי בבוקר; אנשים נחמדים שעובדים איתי.

אכזריות: בעקבות מגמת סיפוק החשקים מהבחינה הקולינרית הלכתי לקחת לי טייק אווי מסושי רחביה לפני שלקחתי את הכביסה מהמכבסה ליד. בעודי ממתינה לספיישל ווג'י ואדממה שלי אני שמה לב שמאחורי שני מכיני הסושי שמולי תלוי אקווריום ענק. מלא דגי נוי. ממש בזוית ישירה למקרר עמוס דגי הסושי. כמה אכזרי מצידם. נכון שדג לא נחשב כחיה חכמה ממש, ובכל זאת. נראה לי שדגי הזהב דווקא הבינו משהו. אחרת קשה להסביר את העובדה שהם צפו על מקרר הדגים באימה מסתתרים מאחורי הצמחים שבאקווריום.

עדכונים: הרגל של החתול חזרה לעצמה (לפי הידיעות מהבית); האוטו עדיין מסריח.

סבינה לכדור הארץ: לא ראיתי כמעט טלויזיה, אז מי שיודע מתבקש לספר לי - מי הודח באח הגדול? ו- היה משהו מעניין ב"לאהוב את אנה"? מה עשו לג'ימייל בזמן האחרון - מה זה הקו הורוד שמופיע מתחת לשם?

בברכת אוטוטו סופ"ש,

אני