מכולן, בחרתי אותה.

בכלל לא שמתי לב למשמעות שלה כשצילמתי, אבל כשראיתי אותה היום - צחקתי.

ואחר כך ראיתי בה את ה-כל.

את כמה שכל מי שסובב אותו אוהב אותו,

ודואג לו. כל כך.

ילד אחד.

עוגה אחת.

וארבע ידיים נמצאות שם לעזור לו, במין אינסטינקט בלתי נשלט.

(ולא שהוא לא הסתדר לבד עם כל האוכל שהיה ביומולדת. הוא הסתדר מצוין. ועדיין-כולנו שם בשביל להקל, לעזור, לעשות מה שאפשר, לתת הכל-בשבילו)(יש מי שיקראו לזה פינוק יתר :))

אמנם הידיים שלי לא נמצאות שם בתמונה, אבל לפחות בשמי אני יכולה להגיד - שה-כל אני אעשה בשביל הילד הזה. תמיד!

מזל טוב, ילד מהמם של כולנו.

שנתיים ביחד, וכל יום יותר כיף מהקודם.

אתה מתנה ענקית.

הדבר הכי נפלא שנכנס לחיים שלנו וממלא אותם בצחוק ואושר.

אוהבת אותך מאוד מאוד

ולכל מי שהצליח להבחין בכחול הכחול שבצלחת. לבקשת הנסיך, עמלה משפחת הסבינה והכינה עוגת טנדר (מושבניק, או לא מושבניק?! :))