כמה עייפות...

לפני פחות משעה החנתי את האוטו בחניה. יצאתי ממנה בשש וחצי בבוקר. באמצע - עבודה. מלא.

כמה מזל שאני אוהבת את העבודה הזו.

עדיין מתעכבת עם המעבר לדירה.

תירוצים אחרונים: עוד לא שמתי מזוזה על הדלת החדשה; לא פרקתי שום ארגז; לא ניקיתי כמו שצריך אחרי ההדברה.

כל כך הרבה דברים עוד צריך לעשות, שאני מעדיפה להיכנס לאוטו ולהמשיך עם הנסיעות האלה. מקווה שבסופ"ש הקרוב אמאחותיואני ניתן לדירה צורה קצת פחות מחסנית ויותר בייתית ואז אני אכנס אליה בשבוע הבא. רשימת המלווים ללילות עדיין פתוחה.

בינתיים, בגלל שממש קשה לתקשר אחרי יומעמוס שכזה, קבלו תמונה שלי מלפני... מלא שנים. גיל חמש בערך.

קיבלתי אותה השבוע מבת דודה שסרקה תמונות ישנות ליומולדת של אבא שלה (דוד שלי).

לא ידעתי שבגיל כזה הייתי בעניין של חולצות בטן.

מרשה לעצמי לפרסם אחרי שנרגעתי מהערה מעליבה במשרד-שתי בנות שהראתי להן את התמונה אמרו:"יו. כמה מתוקה. ובובה. ויפה. כל כך לא דומה לך!" כס.

נו שוין. אם לא דומה לי-אין מצב שיזהו, אה?!

(ותודה, קיש, שאמרת שיש איזשהוא דמיון ביני לבין זו בתמונה :))