ערב של שמחה גדולה, מתובלת בכמה רגעים של פחד.

ה-ת-ג-ע-ג-ע-ת-י !!!

אין כמו ערב של לפני בחירות (=שבתון) בשביל לאפשר לי להגיע סוף כל סוף לשושן (כי שושן תמיד נשאר שושן, גם בשביל סוג של אורחת כמוני).

ארזתי את עצמי בשמלה הירוקה מלונדון (אני שמנמנה מדי בשבילה עכשיו. מזל שלקחתי גם מעיל גדול), באוטו (שנאלץ לוותר על חניה מושלמת שמצאתי לו בשעה השערורייתית שבה הגעתי לדירה מהעבודה (שש וחצי)), והצטיידתי בחברה מהעבודה (ועוד שלוש טרמפיסטיות שרצו להגיע למרכז העיר. הייתי במוד נחמד..) - והפלגנו לנו לאי של כיף, שכחה מטרדות היומיום ורוגע (וול. כמעט).

מאז הפעם האחרונה שביקרתי בשושן נעשו בו כמה שינויים (הבר זז הצידה, בר ישיבה אחד נעלם), ובזמן הציפיה לתחילת ההופעה התמקמנו מרחק יריקה מהבמה, בזוית לא מוצלחת מבחינת ההופעה (ראינו הרבה פרופיל), אבל מצוינת מבחינת הקירבה לטלולה.

ערב של גלינה וטלולה המשובחות (עם ליאור שעלה להדרן).

כ-ל כ-ך (!!!!!!!) שמחתי לראות שוב את טל, וליאור ויובל (אלכס, אייך?)

והשמחה גדלה פי שתיים כשהם הביעו שמחה לראות אותי :)

היה נפלא למעט הסאונה ותקרית לא נעימה עם איש מפחיד (שיכור?) שהגיע פתאום והפגין בריונות משהו, גם קרוב מדי אלינו (דחף אנשים; צעק; אמר/צעק עלי לקחת את החברה שלו לשירותים. ברחתי. כשהיה לי אומץ לעבור לידו). הלב שלי דפק בטירוף וכמה שירים התפספסו לי ברגעי האימה. נו שוין. מזל שלא נכנעתי לפחד ולהצעת החברה שהיתה איתי ונשארתי להדרנים שהתחילו ב- י-ו-א-ל!! איזה אושר.

כשיצאנו המשכתי לשיר בקול את "סינדרלה" ואמרתי לחברה שהיתה איתי: "אני כל כך אוהבת אותם!" שוב ושוב ושוב.

אחרי שהורדתי אותה שמו בגלגל"צ את "אדם צובר זכרונות", ויותר מזה לא יכולתי לבקש. הגברתי את הרדיו לווליום לא שגרתי ושרתי בצעקות עם הזמר. איזה לילה משובח!

לחיי הרבה ימי שלישי של חופש, שאומרים שני של שושן.

אוהבת אותכם מלא, מהממים!

אנשים, תצביעו מחר. ותצביעו נכון. בואו נבצע את מהפך שפרה גם בפוליטיקה!!!