יום שהתחיל באוירה מתוחה ועצבנית משהו בעבודה בגלל לחץ ועומס וחוסר סבלנות מצידי הפך ליום נחמד פלוס בזכות עבודה משותפת עם אנשים מקסימים בעבודה. באיזשהוא שלב העייפות גרמה לי להשתעשע מכל סיטואציה, ופרצתי בצחוק בסיטואציות שבמצב רגיל אולי היו מוציאות ממני מקסימום חיוך (למשל כשאחד הבכירים התקשר ושאל איפה אנחנו עומדים, ע' ענה לו שכרגע אנחנו דווקא יושבים. הבכיר התחיל לצחוק ואני מיד אחריו). באחת עשרה, אחרי חמש עשרה שעות עבודה בערך, הכרחנו את עצמנו ללכת הביתה, כי אוטוטו יום חדש.

בדרך לחניה, עם שני הבחורים שסגרו איתי את היום במשרד, אמרנו שזה לא בסדר שאין לנו חיים מעבר לעבודה, אבל מזל שהעבודה הזו מעניינת, ושהיום נגמר באוירה נעימה של סיעור מוחות.

בריאן, אמט וג'סטין בילו איתי את הסוף של הערב, ועיכבו את המקלחת שלי.

עוד מעט לישון, כי עוד ארבע שעות בערך הטלפון יתחיל להשכים אותי.

אין פואנטה.

סתם תחושה שאני רוצה לשמר.

לילה טוב...

* אני נושמת טוב יותר. כאבי הגב מגיעים בדרך כלל רק בערב.