לא כתבתי כאן כבר שנה וחצי כמעט.
ואין לי מקום אחר לכתוב בו אז חזרתי (:
אמנם אין לי קוראים קבועים או משו אבל ניחא
כל כך הרבה השתנה מאז הפעם האחרונה שכתבתי פה שזה כמעט בלתי יאומן
אם חשבתי שהמצב שלי ישתפר אז טעיתי ובגדול
אני עדיין אותה ילדה אובדנית וחסרת חיים שרק עסוקה כל היום בלחשוב על כמה שהחיים שלה חסרי משמעות :)
אימואית קטנה שחושבת שלאף אחד לא אכפת ממנה,שאף אחד לא באמת אוהב אותה ושתנסה להרוס את עצמה בכל דרך אפשרית בשביל מעט תשומת לב.
אני מאמינה שיום אחד אני כן אהרוג את עצמי
אלא אם כן משהו הולך להשתנות.
לא חתכתי את עצמי תקופה ממש ארוכה ואתמול שברתי את זה
חזרתי להרס העצמי הזה ואני חייבת לציין שהתגעגעתי אל זה יותר משמישהו יכול לדמיין
זאת התמכרות,כן.
חבל שהתחלתי? לא יודעת.
אבל אני לא מתכוונת להפסיק בקרוב.
לא בטוחה אם אני אשנה את העיצוב,הוא דווקא חביב. את הרשימות אני בטח אשנה.
להת'.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
.Lyra