Wake Up In Vegas

אני מכריחה את עצמי לכתוב,

רק כדי להיפטר מהתחושה המגעילה הזאת שחוזרת אלי בהדרגה.

הכול שוב תקוע לי בגרון,ואותן מחשבות בדיוק מהדהדות בראש.

אני לא מצליחה לישון,הלב שלי פועם כמו אחרי ריצת אלפיים

והדבר היחיד שיש לי חשק לעשות זה לבכות.

אבל אני לא רוצה לבכות לבד,

אני רוצה לבכות בקול עד שיגמרו לי הדמעות ואז לצרוח ולכעוס

ולשבור משהו,

ואז ליפול לזרועות של מישהוא שיחבק אותי כ"כ חזק שאני ארגיש כול שריר ועצם בגוף

ושלא יעזוב

ויחבק אותי ככה בלי לשאול שאלות.

עד שהתחושה המגעילה הזאת תדחק הצידה לא יודעת לכמה זמן

שוב-ממש כמו בפעם הקודמת.