שוב אני מסדרת את הקופסא החדשה שלי עד שהשידה החדשה שלי תגיע.
ואמא כול הזמן אומרת אבל ויוי חכי עוד כמה ימים.
איך אפשר לחיות בלי שידה.?
נכון זאת בסכ"ה שידה
אבל היא מהווה מרכיב נורא חיוני בחדר. חלקכם אינו מודה בכלל לתפקידיה המגוונים והחשובים.
גם אני המעטתי בערכן של שידות
עד לפני שבוע כשזרקתי את הישנה
והחדשה עדיין לא הגיע
(אגב היא עדיין לא הגיע!)
ובנתיים כול חפצי הערך שלי כמו תכשיטים,בשמים, לקים, קרמים, איפור, מצלמה, הטיגר שקיבלת ליום הולדת 15 יחד עם השעון
סימניות, ספרים ועוד כול מיני שטויות שיש להרבה מאיתנו בחדר...
הכול זרוק בתוך קופסאת פלסטיק שאמא מאיימת לזרוק כשנקבל את השידה החדשה.
הייתי צריכה לסדר את הקופסא כי דברים חיוניים כמו גומיות ודאודורט צריכים להיות בהישג יד.
אי אפשר לדחוף הכול למגירה הראשונה בארון (שגם היא דרך אגב מבולגנת והכול בגלל השידה)
הייתי צריכה לקחת את כול הדברים שהיו בקופסא ותאמינו לי היו המון
ולבחור בקפידה את החשובים ביותר להעמיס אותם לתוך קופסא קטנטנה ולהכניס למגירה הראשונה בארון
שעה וחצי סידרתי את הקופסא הקטנטנה.
הוצאתי דברים הכנסתי דברים זרקתי דברים שלא רציתי לזרוק אבל פשוט לא הייתה ברירה.
אלה היו החלטות קשות וגורליות כי אם זורקים דבר אחד נזכרים פתאום צריכים להחליף אותו במשו אחר.
ואם הסידור צצה רשימה די ארוכה של דברים שיש לקנות.
אתמול קניתי תיק וזרקתי שלושה, אפילו ארבע...
אני נורא צריכה שידה חדשה
קופסאות פלסטיק מבולגות ובכלל בלאגן מעיק עלי.
זה חוסם לי את האוויר הבלאגן וזה עושה לי התמוטטות עצבים
זה עושה לי כאב ראש ואי סדר בראש
ואני בוכה כשיש בלאגן.
ועכשיו יש לי בלאגן,ולא רק בגלל השידה.
תחשבו לבד.