הבלוג שלי

כבר הרגשתי את זה, אני לא מטומטמת...

זה לא קל להבין שמי שאתה אוהב מתרחק ממך, ואדיש אליך...

וההתנהגות שלו שונה אליך, זה לא קל...ופאק עולות לי דמעות...

אתה מרגיש לא רצוי...לא מושך...וכל לילה הלכתי לישון בוכה

ללכת לישון באותה המיטה, עם דמעות בעיניים...ולהרגיש איך כולך מרוחק..

ולראות את ההודעות בפלאפון שלך ולראות הודעות לבנות אחרות

ולהזכר איך לפניי כמה זמן אמרת לי שאתה לא רוצה שהקשר שלנו יהרס...

החיבוקים האדישים, הנשיקות האדישות...

אמרת שאתה לא רוצה לפגוע בי.

מה לעזאזל חשבת שזה יעשה?

שאני אשמח מזה שאתה אדיש? שאני צריכה להבין שאתה רוצה להיפרדממני בעצמי לבד?

אתה יודע למה אהבתי אותך כל כך בזמן האחרון?

ניפגשתי עם איזה ידיד, והבנתי כמה שהוא שונה ממך וכמה שאתה כזה מיוחד, ככה חשבתי.

אני מצטערת שהעקתי עליך..

ואני עצובה שאהבה שלי תיסכלה אותך.

אתה לא אוהב אותי, וזה בסדר..

אני לא יכריח אותך \=

כל מה שרציתי שתדבר איתי אני הפאקינג חברה שלך :S

למה אני צריכה להרגיש שאתה איתי רק כדי לזיין אותי?

למה למה למה למה

נימאס לי מהפחדנות הזאת נימאס לי מהמיסטוריות נימאס לי מזה שאתה מתמודד עם דברים לבד ואחריי זה שהכל מתפוצץ אתה מתפלא.

נימאס לי לאהוב אותך ):

זה מה שרצית?

אתה בכלל יודע לאהוב?

למה אני זאת שצריכה להרגיש נורא בכל הסיפור

למה אני זאת שתמיד ניפגעת ואני זאת שתמיד אשמה נימאס לי כל כך

כל מה שרציתי זה להנות איתך זה הכל.

אוף );