אהבה הם אומרים.....
כוסעומו אהבה דבר מטומטם .
גיל 13 בוכה כמו ילדה קטנה, בבלוג ובחיים האמיתיים.
גיל 19 אמנם אני כבר לא בכיינית אבל אין ספק שזה לא משתפר עם הזמן.
אולי למדתי להחזיק את עצמי מה שלא היה לי כשהיתי ילדה.
אני כן יותר חזקה אין ספק אבל גם עכשיו יש לי את הרגעים
שהכל נשבר בפנים ופשוט בא לי להכנס מתחת לשמיכה לנצח...
בעיקר עכשיו כשאני מסתכלת על תמונות ורואה אותנו ביחד
וזה היה יפה, היינו יפים..ואת אומרת לעצמך עם כל היופי הזה איפה אנחנו עכשיו..
ואת רק חושבת על זה שהנה, עברת כבר שתי אהבות אמיתיות בחיים שלך..
נו...? לאן אנחנו מתקדמים מה קורה לאן כל זה הולך..
באמת שאין לי כח לעוד חוויה מהסוג הזה..נכון היה כיף וטוב ואוהב
אבל הסוף הזה כבר לא שווה כלום
היתי מעדיפה לוותר על כל הפוצי מוצי ה''חוויתי'' הזה ולא להכיר.
כשהייתי קטנה, אמרתי לכולם שזהו, אני לא יאהב יותר אף אחד אחריו
שהוא האחד והיחיד וזה לא שאני לא רוצה, אני פשוט לא ימצא אף אחד אחר.
ואז מצאתי...ואיבדתי.
ועכשיו בגיל 19 אני יודעת שאני עוד יאהב ואמצא
אני פשוט לא כל כך רוצה..לפחות לא עכשיו.
אם רק היה אפשר להחזיר את הגלגל אחורה.מצטערת על כ''כ המון דברים.
למרות שאני "גדולה" אני יגיד..
אוף אוף אוף אוף >.>
ביי \:
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
™MissSunshine
