וסוף סוף נפלה לה המוזה לשבת ולכתוב על זה משהו...
בחופש האחרון יצאתי למשלחת העצמת נשים שהתקיימה בבוסטון, המשלחת כללה בנות מ-126 מדינות
התוכנית של המשלחת הבגרות וכל הפעילויות המגוונות שאני מאוד מעריכה, המתנה הגדולה שהמשלחת הזאת נתנה לי האפשרות לדבר עם אנשים שיוכלו לספר לי ממקור ראשון על המדינה שלהם. היכולת לקבל תמונה יותר מציאותית של העולם שלא מבוססת רק על מה שאני שומעת במדיה בישראל. למשל, העובדה שחייבים להתגייס לצבא בישראל מאוד בסיסית לחיים שלנו ולהבנה של המצב בישראל, אבל הרבה אנשים בעולם לא יודעים את זה. כל אחד פה מציג עובדות על המדינה שהוא בא ממנה שאפשר לפספס בקלות ממדיה מקומית במדינה אחרת.
קצת לפני שאני צריכה להחילט סופית האם אני הולכת לשנת שרות בחו"ל בשנה הבאה ישבתי לחשוב על ההזדמנות, החוויה והדרך החדשה שאולי אני בוחרת פה לעצמי.
אני כמובן האלץ לעזוב משפחה וחברים במרחק של יבשת ממני בזמן שאני היה שם. אבל אני מאמינה שהקשרים האמיתיים שיש לי בישראל ישרדו את השינוי ואולי גם יתחזקו. אלו שלא, כנראה ייעלמו להם באלגנטיות ויתחלפו בקשרים חדשים. למדתי שכשניתנת ההזדמנות, אנשים נקשרים אחד לשני מצוין, לא משנה כמה סכסוכים יש בין המדינות שלהם. זאת עובדה חשובה למישהו ממדינה כמו ישראל.
בנתיים פה
הדר :)
בבלוג זה
בכל הבלוגים
