זה היה בדיוק החופש שהייתי צריכה. ובכן במקום להתלונן כהרגלי על ימי החופש המעטים שאני מקבלת מאז שהתגייסתי לצבא,אני מרגישה בהחלט כי הצלחתי לנצל את חול המועד פסח כפי שצריך. (נו טוב,גם אם רוב הזמן זה היה לרבוץ במיטה><') בכל אופן,בד"כ אני מאוד סולדת מפגיעה בחופש שלי. כשאני חוזרת הבייתה משבוע בבסיס אני די ממהרת לחשוב על כל הדרכים בהם אוכל לנצל את החופש כך שבאמת אנוח. נכון שבמובן מסוים נהייתי די עצלנית ואפילו פחדנות מסוימת נקלעה בי,אבל אני מאשימה את כל אותן היציאות בהן החזרה מהן הייתה לא בדיוק שגרתית.בכל אופן,חשבתי על זה ואני מפחדת לאבד את החופש שלי.
במובן מסוים אני מאוד פתוחה להצעות, טיולים, וכו', אבל בתכלס,אני מפחדת. כשמגיע רגע האמת אני תמיד מעדיפה ל"דחות" את הטיול למועד מאוחר יותר ובכך באופן מסוים לוותר עליו. אני לא יודעת אם זה בעקבות יחסי האנוש הכושלים שלי לאחרונה או סתם עודף שעות שינה שגורם לי לרצות לישון יותר,או אולי סתם הקירבה לבית שפתאום לא גורמת לי לקפוץ בשעה 02:00 ולהחליט לנסוע לת"א. אני מבינה כי הזדקנתי קצת,אבל בתוך תוכי אני עדיין כ"כ רוצה לחוות.
אני קונה עשרות אקססוריז,ומשתדלת תמיד להרגיש טוב עם עצמי,אבל בסוף היום אני חוזרת למיטה שלי ומלבד מחשבות על "לצאת" אני פשוט נשפכת במיטה וישנה. קשה לי עם כל התמונות של כולם יוצאים ומבלים גם אני רוצה! אבל אז אני נכנסת למין מנגנון הגנה עצמית ואומרת לעצמי "זה רק נראה שהם מאושרים,הם לא". זה קצת עוזר היות שאני באמת הייתי בכ"כ הרבה מצבים כאלה. אני מודעת לכך שאני אדם לא קל ולכן גם הגישות שלי די "וירדיות" ולא סגורות על עצמן
אבל זה מה שאופן מסוים מרגיע אותי וגורם לי להרגיש טוב עם עצמי להרגיש טוב עם החלטות שלי למרות שנהייתי פדלאה לחלוטין,אפילו לא באמת הספקתי לקרוא כמו שצריך ספר,אבל אני ישתדל להחזיר לעצמי פרקים אבודים במהלך השבועות הקרובים. אני חייבת לתת לעצמי להשתחרר,לפרוח,להפסיק לקחת הכול כ"כ קשה ובקיצוניות, אני משדרת המון עוצמה ובשנייה אחת מתפרקת לרסיסים,נמאס לי מהתגובות חסרות השליטה,ההגזמות,
הבטחתי לעצמי שאני לא יבכה היום למרות שזה משחרר,
השתדלות נוספת בדרך ' להצלחה ' ומי יודע, אולי עוד שבועיים אני יהיה בצפון ? (;
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
♥•°Angel•°♥