לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

על הסיגריה "בצד אחד אש, בצד שני טיפש ובאמצע - עשב יבש" - ח.נ ביאליק




מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


 
הבלוג חבר בטבעות:
 
12/2009

כנראה שלעולם לא נדבר על זה


כנראה שלעולם לא נדבר על זה, איכשהו את תמיד מקדימה אותי בצעד, ואני נשארת מאחור.

 

הכרנו לפני 3 שנים בערך, באת לבקר אותה במכינה, חברה שלך מבצפר, באת אלינו לשבת.

כן, שם הכרנו, ושם, בלי שום הכנות או כוונות התחלנו לצאת.

היינו יחד במצטבר לפי מה שאת אומרת 8 חודשים. שזה הרבה.

נפרדנו לפני יותר משנתיים, אבל נשארנו חברות טובות, ואפילו מאוד.

 

לפי מה שאני זוכרת ומרגישה, נפרדתי ממך בגלל שלא הייתי סגורה על עצמי, לא ידעתי אם אני רוצה בנים או בנות, אם אני בזמן טוב לקשר באותה תקופה, ולא רציתי לפגוע בך בגלל שאני לא יודעת מה אני רוצה מעצמי.

במשך כל השנתיים שחלפו, מעולם לא קיבלתי ממך איזו שהיא תגובה לגבי הפרידה. לא מה הרגשת אז, וגם לצערי מה היום את חושבת על מה שקרה אז.

 

כשהבנתי שעשיתי טעות ורציתי לדבר איתך הייתה הפעם הראשונה שהקדמת אותי, יצאת כבר עם איזה בחור בשם אייל. לא שאלתי ולא התערבתי. לא הייתה לי זכות.

 

יותר מידי מהר אחרי שאייל נעלם לך מהחיים הגיעה רוני. רוני שהייתה הבחורה שלך במשך 10 חודשים.

גם שם הרגשתי שפספסתי אותך.

אבל לא יכולתי לוותר ולשבת בשקט

באמת שניסיתי, ניסיתי להמשיך הלאה, ניסיתי להתעלם, ניסיתי להיות נחמדה (בזה אני חושבת שדווקא הצלחתי).

ואז נפרדתם, יותר נכון היא נפרדה ממך. ואת, הלב שלך נשבר, אני יודעת, כי אני הייתי שם לצדך להיות איתך ולעזור. לפחות ככה חשבתי.

 

הסתובבנו בת"א ודיברנו על זה שאף פעם לא הפסקתי לאהוב, את אמרת שאני רק חושבת ככה בגלל שנפרדת מרוני, ושזה לא יקרה.

היום אני יודעת ששיקרתי. כן הדר, אני מודה, טעיתי.

זה לא נכון שככה הרגשתי תמיד. זה לא בסדר מצידי לגרום לך להרגיש ככה.

תמיד הרגשתי את תחושת ההחמצה, זה נכון. ידעתי שאני חייבת לפחות את הניסיון הזה של לדבר.

אבל זה לא נכון שתמיד הייתי מאוהבת בך. זה סבל לא ייאמן לחיות ככה במשך שנתיים, ואני מודה, לא חוויתי את זה.

 

זה קרה רק אחרי שנפרדת מרוני, זה העלה את כל התחושות וכל הרגשות שאפשר וחזק הרבה יותר מאי פעם.

התחושה שאני יודעת מה אני רוצה, ויודעת מה אני מרגישה. פעם ראשונה בחיים שלי שאני לא "לא יודעת" שאני כן יודעת

אני יודעת שאני אוהבת אותך.

זה היה החודש הכי כיפי בחיים שלי, היינו קרובות כמו שלא היינו גם כשהיינו יחד.

יצאנו הרבה, ניפגשנו הרבה, ישנו אחת אצל השניה, צחקנו, נהנינו

ובאמת קיוויתי שאולי ייצא מזה משהו, שזה יתפתח, שאת מרגישה כמוני.

אבל כמו תמיד, לצערי, אני לא התסריטאית של הסרט שאני חיה בו

את ברחת וסירבת, פעם אחר פעם.

ובאמת שאין לי מושג למה יש לך את המחסום החזק הזה נגדי, וזה פשוט בגלל שאת לא מוכנה להגיד לי פנים מול פנים מה את מרגישה.

ההתחמקות הזו שלך מלהגיד לי בפרצוף ולהתחמק מזה שאני אגיד לך בפרצוף רק פוגעת בשתינו, לא רק בי.

 

ובינתיים החיים שלי מתפרקים לידי, הסוכרת שנפלה עלי, וכל שאר הדברים, וקיוויתי, וכל כך רציתי את החיבוק שלך

להרגיש שאת לידי, לפחות לדעת שאת תומכת ומחבקת. אבל שם, גם שם במקום הכי עצוב שהייתי בו, לשם לא הצלחת לבוא, לא רצית. ברחת ממני כמו מסופה, שחס וחלילה לא אגרום לך להיות חולה.

לא נתת לי להרגיש אפילו קצת שאת חברה שלי, סתם חברה. כזו שאפשר להרים אליה טלפון ולצאת לשתות בירה.

 

ואת יודעת מה? מזה אני הכי פגועה, תצאי עם מי שאת רוצה, אתב באמת לא חייבת לי כלום, זה החיים שלך ורק שלך.

ואני באמת רוצה שיהיה לך טוב, ובטח מעדיפה שזה יהיה בזכותי.

אבל תכלס, כשלא הצלחתי למצוא אותך כשהייתי צריכה, זה הרס אותי לגמרי. וכל זה בגלל שאת יודעת שאני רוצה אותך.

 

וכרגיל, רגע לפני שאמרתי שאני מוותרת, שאני מצטערת שעצבנתי והייתי נודניקית, הגיעה יעל.

פאקינג בת 32. וככה מתחת לידיים, לפני שדיברנו, למרות שהבטחת שנדבר אפילו כמה פעמים, היא לקחה אותך.

 

הסילבטר, שבתמימותי האמנתי לרמי שנבלה כולנו יחד איפשהו, ליטל איריס רמי את אני ומי שתרצו, יצא ששוב כמו כל שנה, אני נשארת לבד בבית. (בעצם שנה שעברה הייתי בבסיס..)

וזה קרה כל כך מהר... לפני שבועיים היינו במסיבה בת"א ולא אמרת לי כלום... אולי באמת פחדת מהתגובה שלי

ובצדק.

 

לכי תהני, תבלי, תצחקי, תשתעשעי, תבכי, תאהבי ואל תאהבי

זה לא ענייני יותר

רציתי להגיד את זה בעצמי, אבל את מתחמקת מלהיות איתי לבד בשיטתיות כבר חודש.

אז בבקשה, אם את קוראת את זה כאן, שיהיה לך בהצלחה

ואם לא תקראי, כנראה שלא תדעי לעולם

 

שאני זזתי הצידה

ואני מפנה לך את הדרך לחיות את החיים שלך איך שאת רוצה, וכנראה בלעדי (במובן הזוגי)

אני מקווה שלא אאלץ להעלם מהם לגמרי, אני מקווה להמשיך הלאה ולהצליח לעשות את זה מהר

כי המקום שבו אני נמצאת כרגע הוא המקום הכי לא כיף שאפשר.

 

אוהבת אותך מהצד

אני

_____________________________________

הקטע נערך ומידי פעם עולות לי עוד מחשבות בראש שהייתי רוצה שתדעי.

עדכון אחרון 30.12.09 שעה 17:10

נכתב על ידי , 30/12/2009 14:25  
1 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של דור ב-8/2/2010 00:22
 





Avatarכינוי: 

בת: 35




5,558
הבלוג משוייך לקטגוריות: החיים כמשל , 18 עד 21 , האופטימיים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לגיטרה מרובעת אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על גיטרה מרובעת ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2024 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)