כתבתי לפני כמה חודשים... מוקדש לאידיוט מסויים, שאני מודה, משום מה אני בכל זאת רוצה את קרבתו.
הוא לא שווה את כל היללות האלה, נכון? סתם עוד פוזאיסט..But I think I like him too much. oh well. life sucks.
אז anyway, גם יצא לי להלחין את זה על גיטרה, ולמרות שזה נשמע לי קצת לא מעניין, היו אנשים שטענו שזה נשמע מקצועי.... XD. אבל יאמר לזכותי, אהבתי את הפריטה ^^.
Alone
,A dark, infinite route in my heart
...Leading streight to hell
,And walls of solid silence stand tall
?How can I break this spell
,Destiny's laughter is cruel
...As I fall into the flame
.Every time it's the same
,I lost my way inside this maze
,While down below I see hell's bright blaze
And I'm longing for warmth
Yet I've always known
.That I'm detsined to be on my own
,To laugh and cry
,To live and die
.Alone
,Like a shadow, a few steps away
.I feel your faint smile
,A shape within the nightmare called love
.Where a step is as long as a mile
,I dare to do nothing but watch
...As you fade into the night
.It burn my heart from inside
...So I will be on my own
,I'll laugh I'll cry
,I'll live I'll die
.Alone
,I lost my way inside this maze
,While down below I see hell's bright blaze
And I'm longing for warmth
Yet I've always known
.That I'm detsined to be on my own
,To laugh and cry
,To live and die
.Alone
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
