אוקע, לא יודעת איך הצלחתי למשוך את זה כ"כ הרבה זמן, האירוע עצמו היה לפני ה-מ-ו-ן זמן, אני יודעת..... XD.
בכל מקרה, עכשיו נזכרתי שיש לי תמונות, אז למה לא. ואם כבר, נספר את כל הסיפור [כי במלא אפאחד לא הולך לקרוא, אז למה לא לשפוך כל מה שאני זוכרת? לא שיש לי את מי לשעמם ^-^...
אני לא יודעת, בעצם, למה רציתי לבוא. אבל זה היה תירוץ כדי לצאת מהפנימייה. כל תירוץ יתקבל בברכה, כי נמאס לי לשבת בחדר ולהיחנק משיעמום. גמאני זקוקה לאוויר צח.
ומכיוון ששתי בנות מהקבוצה נסעו לשם במלא, החלטתי להצטרף. גם חשבתי אולי לשפר קצת את יכולות הצילום שלי; אחרי הכל אלה תנאים מעניינים - חושך, ריחוק מהבמה, הרבה תזוזה מסביב, ובקיצור, אחלה אתגר.
בתחילה, אכלנו בתחנת הדלק מול הכפר, כי הרי עמדנו לפספס את ארוחת הערב. הייתה שקיעה יפה, וצילמתי אותה:
למרות שזו לא ממש שקיעה עדיין, אבל ככה אני קוראת לזה. חבל שלא רואים את זה בתמונה, אבל ירד קצת גשם, וזה היה ממש ממש יפה. ואח"כ עלינו על אוטובוס לפארק הירקון.
אז ככה. כשרק הגענו, אחת מהבנות החליטה לתרום דם, ואני פשוט ישבתי והשתעממתי [XD]. לכן, החלטתי להעביר את הזמן בלמצוא דברים יפים לצלם. אז זה מה שמצאתי [כעיקרון, צילמתי הרבה יותר, אבל השאר לא יפות כ"כ]:
את זאת ממש אהבתי:
אח"כ הלכנו להסתובב בדוכנים. היו צילומים חינם [אבל זה היה מעפן, כי ראו רק את הפנים והייתה מסגרת מכוערת, אז התמונות של כולם נראו אותו דבר], וגם כל מיני כרטיסי גירוד [של בזק, אם אני לא טועה]. זכיתי באינטרנט מהיר מתנה לחודשיים [ואיבדתי את התלוש, סתומה שכמותי!] וכוס בירה חינם.
גם הן זכו בבירה [נראה לי שכולם זכו בבירה XD], אז ביקשתי מהן את הבירות שלהן, והצטלמתי עם שלוש כוסות בירה בפה, כדי להראות לאמא אח"כ. תמונת פוזה. כעיקרון זה גם לא משנה, כי לקחתי מהבירה שלי רק לגימה אחת וירקתי אותה [מגעילללללל!!!] ונתתי למישהי את הכוס. ואמא יודעת שזאת רק תמונת פוזה. נראה לי שהיא הייתה חוששת יותר ששתיתי אם לא הייתי מצטלמת.
אני לא אפרסם את התמונה, מאחר ואני רוצה לשמור על האנונימיות שלי [וחוצמזה, היא מכוערת].
וכאן, המופע התחיל, ונדחפתי עם הבנות אל השורות הראשונות. הנה כמה מהתמונות הטובות שהצלחתי לצלם במהלך השיר הראשון:
כל אלה, היו תמונות שהמצלמה תפסה ממש טוב. אם לומר את האמת, המצלמה "ראתה" את זה יותר טוב ממני.... אבל מצאתי תמונה אחת, שבכל זאת מצליחה לתאר את כל העניין מנקודת המבט שלי:
כע, ככה זה נראה דרך עיניי.
כעיקרון, אחרי השיר הראשון פשוט ברחתי מהשורות הראשונות כל עוד נפשי בי... XD.... תמיד ידעתי שיש לי פחד קהל, אבל באותו רגע גיליתי שאני מעדיפה את הקהל מולי, מתחתי, כל דבר, אבל לא מסביבי!
היה לי חם רצח, חטפתי מכות, מרפקים בצלעות, בברכיים [שעברו ניתוח זמן ממש קצר לפני כן] ובחזה [וזה ממש כאב!], מישו שעבר כמעט הוציא לי עין [ואין לי מושג אפילו מה הוא החזיק שפגע לי בלחי XD] וכל הזמן כמעט הופרדתי מהבנות שבאתי איתן [החזקנו ידיים כדי שלא יפרידו בינינו כשאנחנו נדחפות קדימה, והיו פעמים שממש קרעו אותי לשני כיוונים...].
הספיק לי השיר הראשון, וכבר לא יכולתי לעמוד שם יותר. הלכתי אחורה, ממש לשוליים של הקהל. שם הצפיפות הייתה הרבה יותר נמוכה [ואשכרה היה שם אוויר!!!], והיה אפשר לצפות במופע בשקט.
ניסיתי לצלם גם משם, ורוב התמונות יצאו ממש חשוכות ולא ברורות. הנה התמונה הכי טובה שיצאה לי:
הבנות נשארו בשורה הראשונה, ואני יצאתי לי לשוטט לבדי, תוהה למה לעזאזל באתי. זה לא שהיה לי מה לעשות שם, ואני בכלל שונאת קהל, וזאת גם לא ממש הייתה המוזיקה האהובה עליי [במילים עדינות].
בסופו של דבר, נהניתי מהשוטטות בפארק החשוך יותר מהמופע, ודווקא היה סבבה. מזמן לא הייתה לי הזדמנות לשוטט לבד, בצינת הערב. ואני מודה, נהניתי מכל רגע, אז אני בכל זאת שמחה שבאתי [אחרת כנראה הייתי בוהה בתקרה כל הערב]. וגם יצא לי לצלם תמונות יפות, אז אין לי על מה להתלונן.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
