זה רק אני והבלוג שלי

איך כל האנשים בשדרות , אשקלון והסביבה יכולים לחיות ככה יום אחרי יום בסבל הזה ?

ביום שישי נסענו אני והמשפחה לבקר את הדודים שלנו מצד האמא שגרים בקיבוץ ליד שדרות ..

3 פעמים שמענו את ההזעקה ואת הטיל נוחת אחריה , באחד מהפעמים דודה שלי הזמינה הרבה חברים לארוחת יום שישי משותפת והיינו צריכים להידחס 25 איש לשירותים ולמיקלחת שהם החדרים המוגנים בבית .

אני ובני דודים שלי הלכנו לישון בבית של אבא שלהם {ההורים שלהם גרושים}  ודודה שלי אמרה לי שאם אני מתעוררת לפני כולם ואין לי מה לעשות אני יכולה לחזור לבית {שהוא במרחק של 5 רחובות בערך } וכך עשיתי , האומנם לא טפס אותי השחר האדום אבל אתם לא רוצים לדעת באיזה פאניקה הלכתי ובאיזה מהירות בשביל להגיע כמה שיותר מהר .

בקיצור ?

אין לי מושג איך הייתי שורדת שם יותר משבוע .

יש כאן מישהו שגר שם ויכול לספר לי איך הוא שורד ?

כי לי אין מושג מאיפה מביאים את כל האומץ הזה להמשיך ולחיות שם למרות הכול ולחיות חיים רגילים כאילו כלום לא קורה שם ....

3>