באין ציפור שיר.
"אל תדאג," היא אמרה לי. "יהיה בסדר." |
| 1/2008
Ha, So This Is What a Sick Day Feels Like.
[או: הפרק בו דברים מתחילים להסתדר לבסוף]
איזה כיף [ציניות], איבדתי את הקול. המוצא הישר מתבקש להחזיר אותו אלי, למרות שיש מי שיתלונן.
מסתבר ששתי תחזיות שנתתי פה בעבר התגשמו:
"הוזמנתי למסיבת קריסמס ב24
לחודש- ואני בהחלט רוצה להגיע. את הקודמת פיספסתי עקב עצלנות וטיפשות, לא
טעות שאני מתכנן לחזור עליה בזמן הקרוב. אבל מעניין לשים לב שהמוניטין
שיצאו לי כפסיליטייטור גדלו לרמה שאנשים מבקשים ממני פרטים, ואני אפילו לא
חלק מהארגון.
הוזמנתי למסיבני- אין מצב שאני לא שם. ובי נשבעתי, בשם כל
אבות אבותיי הוויקינגים, שאני עוד אתחוב למישהו את הדיג' ישר באחוריים אם
יחזרו על עצמן השטויות מפעם קודמת."
חוויות מהקריסמס פארטי-
היה מוצלח בהחלט. המוזיקה היתה איכותית, השיחה קולחת והנערות יפות. בין העובדות אותן למדתי באותו האירוע:
-העבודה שלי מספקת אנקדוטות מסיבתיות למכביר.
-גיימרוּס ציצוּס, או "הגיימרית הנשית", הוא לא יצור מיתולוגי, למרות כל מה שהאמנתי בו עד היום.
-אני יודע לבשל.
תמונות בפליקר. או ליתר דיוק, פה.
חוויות מהמסיבני-
מזמן לא נהניתי ככה. בפעם האחרונה למשל, על שלל השמחה שהיתה, היו כמה דברים שהרגיזו. אנשים עם דיג', למשל.
הפעם, נראה שדווקא היה מצומצם יותר. לא מצאתי עצמי נסחב לוויכוחים מרגיזים, לא העירו אותי מנוולים, היה ויסקי טוב [*שיעול, שיעול* אני יודע לבחור סינגל מאלט איכותי *שיעול, שיעול*] והיתה גם שועלה אדמונית מסויימת. אני שמח.
ראינו ריפר מדנס וגברים בגטקס והידע שלי בשני הסרטים האלה כמעט אוניברסלי, ככה שלא הבכתי את עצמי, והוכחתי אחת ולתמיד שסיפור ה"ADSL בסין" מפיל על הרצפה בכל פעם.
תמונות בפליקר. אין ליתר דיוק, זה שם.
...והיום, כשקמתי, התברר לי שאין לי קול. צלצתי לעבודה, חרחרתי להם קצת בטלפון והם שיחררו אותי לדרכי.
ומאז אני באינפוזיית תה.
אני שונא תה.
***עדכון***
השועלה התקשרה. 
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
