אני יכולה לקום, ולהאמין לאמת שלי.
אני יכולה לקום, וכל אדם יהיה איתי.
אני יכולה לקום, ולראות מה שאני רוצה.
אני יכולה לקום ולחיות איך שאני רוצה.
כי אני יכולה.
אני יכולה לקום, ולהבין דקדוק באנגלית.
ולדבר שוטף אנגלית (הזוי קצת, אבל קרה.)
אני יכולה לקום, ולהיות האדם החכם בעולם.
אני יכולה לקום ולהיות יפה.
אני יכולה לקום, ולדעת להבין אנשים. 'לקלוט'.
וכשאמא אומרת שיש לי יכולת טובה לקלוט אנשים, קשה לי להבין.
אני יכולה לקום, ולא לפחד מכלום.
אני יכולה לקום ולהיות חזקה, כמו שאני לעיתים. ולא לוותר לעולם. כמו שהיא לימדה אותי.
אני יכולה לקום ולהעריך דברים, בצורה הנפלאה ביותר שזה יכול להתקבל.
בסופו של דבר אני אתעורר תמיד לאותה מציאות. אבל ברגע שאני אבין שזו מציאות מפלסטלינה, שניתן לעצב ולבחור צבעים כל פעם שמתחשק, אז תהיה לי המציאות שלי, שהיא הכי טובה שיכולה להיות, אני מניחה.