ירח שלי נושק לירח שלך.

אמא אמרה לי שהנושא הכי דומיננטי בחיים שלי כרגע הוא אנשים.

החרדות שלי מקשרים. מהאנשים שחשובים לי.

אם אני מספיק טובה להיות חברה טובה של מישהו. אם יש לי זכות. אם מותר לי.

שאני מפחדת לאבד אנשים, שאני מפחדת לעשות טעויות. מפחדת לפגוע. ונוטה לרצות אותם.

שאני מפחדת למצוא את עצמי, כי אני מפחדת שזה יפגע בקרובים אלי, אם אני אהיה אני. ובגלל זה אני הופכת את עצמי למה שהם רוצים שאני אהיה. ושאני מפחדת לקבל 'עונשים' כביכול על מציאת 'שיר', ולא להיות מה שהקרובים אלי צריכים.

אמא אמרה לי שאני חושבת שאני לא מתאימה לקשרים טובים. לאנשים קרובים. שאין לי יכולות, אין לי כוחות, אני לא מספיק. ואני רואה בקשרים שלי משהו לקוי, פגום, ששום קשר לא מושלם לי, וזה מה שסימלו התינוקות הפגים בחלום שלי.

אמא אמרה שאני מרגישה שאסור לעזוב חברים לעולם. אסור לבגוד. ואני נורא מפחדת מזה.

היא אמרה שגם אם הם לא מקשיבים, וגם אם הם לא נותנים לי את מה שאני צריכה, וגם אם הם לא מה שאני רוצה, אני מרגישה שאסור לי לנטוש אותם לעולם. גם אם אני לא נמצאת במשהו שטוב בשבילי.

שאני לא מרגישה שאני מספיק בשביל להדריך אנשים. שאין לי כישרון לזה.

שאני מרגישה שאני לא הרבה, ויש לי ליקוי בהערכה העצמית ובביטחון העצמי, וזה גורם לי לחרדות ולמחשבות כמו שאני לא מתאימה ל'הנהלה' וכו..

אבל היא אמרה גם שהחלומות אומרים שיש לי יכולת להדריך, ושאני מספיק, ואפילו יש לי כישרון לקשרים חברתיים עם אנשים. וזו רק שאלה של זמן, שאני צריכה להשתפשף קצת בתחום ולאט לאט אני אצליח ליצור בעצמי גם איזו בוסית קשוחה קטנה שתצליח לפקח גם על הדברים הלא נעימים.

איך זה שאפשר לדעת עלי כלכך הרבה משני חלומות?!

-פעם ראשונה שהרגשתי כלכך הקלה, לדעת שאני יכולה לספר לאמא שלי את הדברים שאני מרגישה. מבלי שזה יהיה דפוק, מוזר, או ירגיש לי לא במקום. שאני באמת יכולה לפרט לה. זה כיף שיש אמא פסיכיאטרית :) -