ירח שלי נושק לירח שלך.

לראות אותה, להביט בה.. אבל משהו אומר לי לא.

היא רואה אותי. כנראה שגם לה משהו אמר לא.

התכוננתי לזה מראש. ככה זה היה כמעט כל רגע בשנתיים האחרונות.

אפילו הכנתי לה מתנה קטנה, ש'אם והיא תגיע'..

אבל ברגע שהיא הייתה שם, זה כאילו הכל נשכח.

כי כמה שידעתי שיש לי צורך בחיבוק הזה.. רק בגלל הגעגוע..

באותה מידה ידעתי שאולי, רק אולי.. יותר טוב ככה. בלעדיה.

גם כשהיא שם. כאן.

גם בלי החיבוק שלה.

אולי יותר טוב.

****

אגב, היה אחד הימים הטובים! :]