יש את הימים האלה, או הרגעים, שאני פשוט מחכה לתחילת הלימודים
יש בי משהו שמאוד נרגש לקראתם
הרבה חידושים ושינויים
הרבה כיף
אני מחכה לזה כלכך בגלל שאני אהיה כל הזמן עסוקה
ואעשה הרבה דברים שאני אוהבת
כמו לצייר ולשיר
לא יהיה לי רגע מנוחה
והשבוע העמוס בכיף שקרב ובא לא מנחם אותי עכשיו
כי הלבד הזה לא כיף לי, וזה עינוי לרגשות
אבל זו כמו התמכרות, התלותיות הזאת
וזה צריך להיפסק כי זה דוחה
ואני לא יכולה להנות ממחשבות על מה שיהיה
כי כנראה אני פשוט לא כזאתי שמאמינה
עד שזה קורה.
אני נורא אוהבת את השבוע-שבועיים הראשונים של הלימודים
הכל כל כך חדש, ויש הרבה טעויות של ההנהלה והרבה שינויים
ומערכת חדשה
ואין שליטה, אז פשוט לומדים לאהוב את זה.
אני אוהבת גם את ההכנות לפני
כשעוד קונים את הספרים מבלי יכולת להבין כמה מאוסים עלינו הם יהיו במהלך השנה
כשקונים את היומן
וכל המחברות עוד ריקות, נקיות וחדשות
ומנסים לסגור את החופש בצורה הכי הכי שאפשר.
אני מאלה שהסוף לא שונה מההתחלה
מאלה שפשוט נופלים ללימודים, כאילו שום דבר לא השתנה.