מתחילים להרגיש כאן את החורף. זה כבר כמה ימים שהשמש רחוקה מללהט. למעשה, היא די שקרנית עכשיו. הרוח לוקחת אותה בסיבוב ומחריבה לנו את סופי השבוע שכל כך התרגלנו לטייל בהם. מעכשיו נעבור למוד חורף: יותר מוזיאונים ותצוגות סגורות, פחות חריש עמוק של רחובות. מה שטוב זה שהעיר ערוכה לחורפים קשים, ויש מלא דברים-של-בפנים לעשות. הדאון-סייד הוא שנשארים במצב הזה חצי שנה. כשהגענו לכאן באפריל עוד ירד שלג. בברלין נהגו לומר: "אפריל, אפריל, אר מאכט וואס אר ויל". פה כנראה אפשר להגיד את זה על כל חודשי השנה. מזג אויר גחמני נורא יש בעיר הזאת, רגע לחות, רגע סופה מייבשת. בבוקר שמש נעימה, אחה"צ קריספי קולד, ולהיפך. בינתיים, בנוסף לשלג של אפריל-מאי, הספקנו לחוות פה גם גשמי זלעפות וסופות ברקים ורעמים מטלטלות ביוני-יולי. אוגוסט היה היט-וויב אחד גדול, השם ירחם. היה רע כמו בתל-אביב, רק בלי המזגנים (נו אופנס, ש.)
בכל מקרה, אתמול, כשהיה נדמה לנו שמספיק יפה בחוץ, יצאנו עם המפקדים הגמדיים לראות את ה"אינטרפיד", נושאת מטוסים ענקית שעוגנת במזח 86 במנהטן ומשמשת כמוזיאון אויר-חלל-ים. על סיפונה אוסף כלי תעופה שידעו ימים מסעירים בשירותם את צבא ארה"ב. היה רוחני בעיקר: די מהר התחילו להתנפנף ולשקשק שם כל מני חלקים של הליקופטרים וכל המבקרים דוחפי העגלות, ובכלל, כל מי שלא אבה לחטוף איזו יריעת מתכת לראש, נס פנימה. אישית כנראה לא נסנו מהר מספיק, אם לשפוט על פי הנזלת הנשפכת כמים במעוננו. אפצ'י! (לא המסוק)
הרוחות על סיפון האינטרפיד. לא לבעלי פאות ושפמים מלאכותיים!
כאן צולמו לבטח עשרות פרקים של ג'אג.
וואם, באם, שאזאם!!!
משיח, משיח, משיח, הוי הוי הוי הוי הוי הוי הוי!
ועל זה הגנרליסימו אמר: "אמא זה מחפיד"!
אז השחור? עוד יותר מחפיד.
החמקן ששנים הוכחש עצם קיומו. יא וואראדי, איזה פצצה.
בחלונות שלמעלה עומד לו בד"כ סוגשל ג'ין הקמן ונובח פקודות.
תכול שמיים. הפעם האחרונה השנה?
נ.ב. יש לנו עוד טונה פוסתמונותים במחסנית, כך שבקרוב הולך לצאת לכם ניו-יורק מהאף. אנג'וי!
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
