לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים

טיטולים והעיר הקטנה - בקצה מערב


שינה זה לחלשים

כינוי: 





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


 
הבלוג חבר בטבעות:
 
10/2006

תחת*




אמהה'לה.

 

יש חניה בניו-יורק. זה נכון שיש מלא מקומות שכתוב עליהם אם-תחנה-פה-נכרות-לך-את-הראש-בככר-העיר ושכל חצי מטר יש משאבת מים לכיבוי שריפות (שם אסור לחנות כמובן), אבל אם באים מוקדם מספיק, ואנחנו כידוע בחמש בבוקר כבר עומדים ליד הדלת אחרי הנקות והאכלות+חיתולים והלבשות כך ש"מוקדם מספיק" לא ממש מרשים אותנו, אז מוצאים את כל החניה שרוצים, מול הדלת של מקום היעד. כל מה שצריך זה רק להזהר לא להפר חוק כלשהו. זה מאוד פשוט: פה אסור לחנות בעת פינוי הזבל בין 8AM ל9PM חוץ משבת, ופה אסור לחנות בימי רביעי בין 7AM ל5PM. שם החנייה מותרת בימי שני אבל מקסימום לשעה, ואם תאחר אז הקנס הוא 20,000 דולר. נורא פשוט. באמת, קלי קלות.



אה, גם אל תתעצבן, זה עלול לגרום לך לצפור.

 

אין פקקים בניו-יורק. סתם. בטח שיש. מה שיפה בהם זה: א. הם לא נוראיים בכלל, וז'בוטינסקי ב"ב-ר"ג לוקח אותם בפיהוק מפוייח אנידיי, והם קורים תמיד באותן השעות כך שאם יודעים מהן, אפשר גם להמנע מהם לגמרי וגם לגחך ברשעות על הסאקרז שכן נתקעו בהם.

ב. האמריקאים מתעקשים לעמוד עם ג'יפיהם המנופחים בטור ישר אחד כשלמרבה התדהמה, העין המדיטראנית דווקא רואה בברור מספיק מקום לנתיב נוסף, שיכונה להלן "הנתיב לישראלים". בכל עת שאצה לנו הדרך, אנחנו נוסעים ב"נתיב הישראלים" הפתוח תמידית ובכך מקצרים זמן צרחות מהמושב האחורי.

ג. כל עשרים מטר בערך יש יציאה, ואם לוקחים אותה אז ממילא מגיעים בדרכים פי אלף יותר שוות, וחולפים על פני שכונות נאות וחנויות נוצצות ואז מצטערים שבכלל חשבנו מלכתחילה לנסוע בהיי-וויי המשעממת וזה דבר טוב למרות שהניסוח המסורבל מציג את זה כדבר רע, תתמודדו.



ג'יפ נפוח של ניו-יורקי אדיב.

 

נורא נעים לנסוע בכבישי ניו-יורק. נוט! ניו-יורק איננה עיר מערבית-הייטקית-מודרנית כלל אם לשפוט על פי כבישיה. גלי האספלט המחוספס, מכסי הביוב הענקיים והבורות העמוקים הפעורים בטלאי הבלתי אפשרי של אספלט, מתכת ולבנים מהמאה ה-17 שקורא לעצמו בחוצפתו "כביש", הולם הרבה יותר את כפר קאסם במשולש מאשר את פארק-אווניו. בואו נסכם שמי שנהגו בעבר לקלל את כבישי פתח-תקוה, נזכרים כיום בנוסטלגיה איך החליקו חרישית במכוניתם בפינת הרחובות רוטשילד ופרנקפורטר.

 

בסדר, שניה.

 

הנסיעה בכבישים נטולת הסחות דעת. יה, רייט. בין ההתמודדות עם חבורת ילידי ניו-ג'רזי המופרעים אחוזי הרואד-רייג' שנוסעים לצידך, שחותכים, מקללים מאדרפאקר, דופקים על מכסה המנוע ועושים תנועות מגונות מהחלון לבין שלטי החוצות בגודל של מגרש כדורגל, שמציגים.....קשה מאוד ל.....כן מאמי. תמשיכי ללבוש פסים רוחביים.


התשובה היא כן.

 

נכתב על ידי , 11/10/2006 14:58  
46 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של punktchen ב-15/10/2006 17:08



28,668
הבלוג משוייך לקטגוריות: משפחתי וחיות אחרות , החיים מעבר לים , מסעות
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לפבלו וז'ואניטה אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על פבלו וז'ואניטה ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2024 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)