טיטולים והעיר הקטנה - בקצה מערב

(מוסיקת רקע הולמת)

אחרי שקראנו את המותק הזאת, עצרנו רגע לחשוב: מתי נוצרו כל הזוגות שאנחנו מכירים? מנינו אותם, אחים, אחיות, בני-דודים, כל החברים, הידידים, הקולגות, השכנים, המכרים, גם אנחנו כמובן, כולם (!) נוצרו בגילאי העשרים המוקדמים, או סביב הצבא, מקסימום עד גיל עשרים וארבע. למעט מקרה אחד, של אחיו הגדול של ביג, שהיו לו כמה חברות רציניות, אבל מצא בסוף את אהבת חייו כשהיה בן 32 (והיא בת 31), וכעת הוא נשוי לה, ואבא לבת מתוקה.

אז מה זה אומר? כמובן שהסטטיסטיקה האישית שלנו לא אומרת כלום, אבל בכל אופן, איט מייקס יו ת'ינק, וכמובן שכהרגלנו בקודש נחפזנו לקפוץ למסקנות. הנה התיאוריה שלנו לגבי מה שקורה:

עד גילאי שנות העשרים נוצרים זוגות ומתפתחות מערכות היחסים שהופכות מאוחר יותר לנישואים.

כעת נשארים במשחק הפנויים והפנויות.

הפנויות תמיד תראנה מעולה, כיוון שהן לקחו את הזמן והשקיעו בשיער, איפור, בגדים, נעליים, חדר כושר, וכו' וכו'. לגברים אין בכלל צורך להשקיע בעצמם, א' מפני שגברים סטרייטים (להוציא המטרוסקסואליים שבינהם) פחות נוטים לכך, וב' מפני שיודע כל גמד מכריס שבהכנסו לפיק-אפ-בר ממוצע, יעמוד לרשותו היצע של בנות מטופחות ואינטליגנטיות (שגם יעלו במספרן על מספר הגברים). לא שהן נואשות עד כדי להתפשר על גברים בלתי-מוצלחים בעליל, אפילו ניתן לומר את ההיפך: ככל שהרווקה "משקיעה" יותר שנים מתישות בדייטים חסרי תוצאות, היא מרגישה שמגיע לה פיצוי הולם, מישהו פצצה, ושהיא תסכים להתחתן רק עם גבר חלומותיה.

איפה כל הגברים השווים הפנויים? לא בפיק-אפ-בר כנראה. הם לא יוצאים כל ערב כי הם בכלל לא רוצים. הם רווקים מבחירה, כי החברה (וכשאנו אומרים "חברה", אנחנו מתכוונים כמובן ל"אמא") לא משדרת להם ללא הרף - יש משהו לא תקין בזה שאתה לבד! חוש מהר, קח לך אשה ובנה לה בית!!!

הם נשארים להם ברווקותם עד אמצע שנות השלושים, מפתחים קריירה, עושים כסף, מזיינים מלא, נהנים מכל רגע ולוקחים את הזמן ובעצם מפרים את האיזון המספרי בין רווקים לרווקות ומשאירים את הפנויות בנות גילם בריבוי מספרי.

מעגל קסמים מרושע.

לדעתנו, זה הדור הראשון בישראל שמתמודד עם התופעה הזאת, שעל מימדיה יעידו כל הכתבות בעיתונים, הטוקבקים הסוערים שבעקבותיהם וכמובן, עשרות הבלוגריות המשובחות של ישרא-בלוג, שנוסף על כל המעלות שמנינו לעיל, הן גם כותבות מקסים.

מעניין איפה תהיינה כל הנשים המשכילות, המוכשרות, ושיש להן כבר כסף משלהן, בעוד 10-15 שנה? איך נמצא אותן? האם הן תהיינה אמהות חד-הוריות שעשו ילד עם מישהו לא משמעותי מדי? האם הן תמשכנה לקיים את אורח החיים שהן מקיימות היום אלא שתעשנה זאת בכיף כמו חברותיהן האירופאיות, למשל, אלו שמבלות עד גיל 35 על מדשאות האוניברסיטה, אלו שמעשירות עצמן כלכלית ונפשית ע"י עבודה בתחום שהן בחרו, פעילות בתחומים הקרובים לליבן, טיולים, חויות, תחביבים, התנדבות ומה לא. מבלי שיבער להן כלל. או שהן באמת תהיינה בזוגיות ונישואים וילדים ומשכנתא ופשוט ניתן יהיה להתייחס אליהן כאל "לייט בלומרז". וכמובן שתמיד יש את האופציה שהן תפגושנה בסיבוב את כל הרווקים בני גילן, אלו שהעבירו זה עתה 10-15 שנה בפנאן, שהרי בשניה שממצה רווק כלשהו את חייו רויי הדייטים, גלישת הגלים וערימת אריזות פיצה בסלון, או אז כל שעליו לעשות זה לבחור לו אחת מהבחורות האיכותיות והנפלאות איתן ממילא יוצא הוא לדייטים באותה העת, ולעשות ממנה אישה מהוגנת.

זהו, סתם. אנחנו מתנצלים על הבנאליות ועל הסוגיה השחוקה, פשוט אי אפשר ללכת ברחובות ניו-יורק (או לחילופין, בסמטאות ישרא-בלוג) ושהנושא הזה לא יקפוץ לנו לעין, ינשוך אותנו בתחת וידפוק לנו צרפתית. בעיה.

(יש מוסיקת רקע הולמת, אומרים לכם!)