אני לא מצליח לישון, מחשבות שונות שטורדות את מנוחתי. ההצלחה עם חברת החומרים המרוכבים מעלה בחובה גם שאלות של ניהול, ניתוב וכיוון החברה ואף יותר מזה שאלות של אגו מול האפשרות או אף הצורך בקבלת עצות או הצעות של אחרים.
היה לי פעם מין קטע שכזה שבו אחד הפרופסורים שלנו הציע את מה שהיה ביסודו רעיון מצוין, אלא שאני הבנתי משהו אחר לחלוטין, הוא המשיך ודיבר על הדרך בה צריך לעשות דברים, ואני שחשבתי שהוא מדבר על תוכנית פיתוח עסקי התנגדתי לדבריו נחרצות. בסופו של דבר הובהרה כוונתו, רעיון מצוין שעקרונית אני מסכים לו ויותר מזה, הרעיון שלו הוא הרחבה טובה ומעניינת לתוכנית העבודה שלנו. אני חושב מה בדיוק היה שם, האם הוא לא הסביר את עצמו נכון או שאני, קפוץ בדוקטרינה שפיתחתי, לא הבנתי את כוונתו.
אני עובד על שיטה לתקשורת עם אנשים איתם אני עובד ולפיה אני מקשיב, מנסה מעט לכוון את הדובר, קצת לקצר, לתמצת את כוונתו, לרכז את הטפל ולזקק אותו עד שמי שאני מדבר איתו חושף את הרעיון שלו, את מה שהוא רוצה להשיג במילים הכי ספורות.
זה קשה, כי לעיתים קרובות, בני שיחי לא יודעים בעצמם את מה שהם רוצים ורק דרך הדיבור המתארך ומתנסח נבנים אצלם הרעיונות עד שהם ברורים להם ולי. קשה להבין את צורת השיחה הזו שכן אני מדבר רק כאשר יש לי ידיעה ברורה את המסר או הרעיון שאותו אני רוצה להעביר. הרעיון קיים, מאורגן בראשי ואני משתדל לנסח אותו במספר המילים המינימאלי ביותר.
קשה במיוחד התקשורת עם אלו שכבר לאחר מספר מילים אני מבין את כוונתם, יודע לקראת מה הם חותרים וכבר יש לי תשובה או תגובה, או את ההחלטה המתבקשת ממה שהם חושבים. אם אני משסע את שיחם ועונה או מגיב זה יוצר התנגדות, תחושה של נחיתות ובקיצור לא עוזר לתקשורת הבין אישית. ראיתי שעדיף לחכות ולשמוע את הדברים עד תומם, אולי להחיש את המדבר על ידי הסכמות שמקצרות לו את הדרך להבנה עצמית ולפעמים פשוט לחכות בסבלנות עד שהוא יסיים. זו הדרך הטובה ביותר אלא שיש רבים שאוהבים את צליל קולם ואלו הטרחניים לא הפנימו את אמנות המחשבה והסיכום אלא חושבים רק בקולם הנשמע, הם אלו שאותי משגעים. אלו שדרכם פתלתלה ומורכבת, ציורית ומעורפלת עד שהם מגיעים לקצה מחשבה מקורית. אלו אנשים שקשה לי איתם. אבל מה לעשות, לפעמים הם אלו, שדווקא דעתם חשובה ואפילו.. מקורית ומעניינת בסופו של דבר.
אז מה הסיכום, מה המסקנה, מה הן הוראות ההפעלה.. אני חושב שנימוס והקשבה מצד אחד ומאידך, נחישות לראות (ולכוון) את נתיב השיחה והכיוון הרצוי הן הפעולות הטובות ביותר וכמובן, הכי חשוב, לסנן את הטיפשים.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
