עלינו למעלה למגדל התצפית, מדרגות העץ חורקות תחת משקלנו כמוחות על החדירה לתחומן או ההעזה לצאת מהיער אל השמש. בראש המגדל יצאנו למרפסת צרה שהקיפה אותו מסביב כמו במסגד ביפו העתיקה. נקודת התצפית הייתה מעט מעל צמרות העצים, בפסגת ההר והנוף היה מדהים, מדרונות מיוערים ביער טרופי מהביל גולשים לים הקריבי, המיית הרוח נשאה לאוזננו קולות שונים, ציוצי ציפורים וקולות שלא יכולתי למקם ולהסביר. הים היה פשוט שקוף, ראינו את השוניות וכתמי האלמוגים מנקדים את הקרקעית החולית, וצלליות של דגים שוחים כאילו יש להם מטרה להשיג.
האוויר רטט בחום היום, ואנחנו הולכים לאיטנו סביב, תרים את האי במבט מעל, לא רואים שום סימן לבני אדם, לבד מתמרת עשן קטנה, שסימנה את אזור המטבח. לא הספקנו להקיף את המגדל ומדלן עצרה וקפאה במקומה, הבטתי לראות מה הזעיק אותה וראיתי את הישבן העסיסי ביותר שאי פעם ראיתי בימי חלדי, וגבירתו עירומה כביום היוולדה, לבד מחוטיני זעיר, שחומה ושחורת שיער נשענת על המעקה צופה באופק וחולמת, היא אף לא הרגישה בנו כל כך הייתה שקועה בעצמה.
הזדקרתי כאילו מישהו לחץ על כפתור ההתנעה של מנוע טורבו רב עוצמה, נוגע במדלן מאחור עדיין ללא תנועה, היא הרגישה וכאילו בטרנס פסעה קדימה ושלחה יד לוטפת לאותו ישבן נהדר. ואני צופה נדהם, כל המגבלות נפלו, הכל מותר. ומדלן כרעה על ברכיה, והצמידה ראשה לאישה או נערה ולאחר מה שנדמה לי כנצח הסיטה את החוטיני, הפרידה את פלחי ישבנה ונישקה אותה על שפתיה מלקקת אותה בריחוף עדין, מדליקה אותה לאט.
ההיא נשארה במקומה, רק רטט מקרי הסגיר את כניעתה לתחושות ולרגשות שהחלה להרגיש. מותניה סובבו קלות לחצה את עצמה לפניה של מדלן שהמשיכה ללקק אותה בין פלחי עכוזה בלשון עדינה, סביב סביב, מנקדת את הדגדגן בתנועות פרפר מרחף ואז לוחצת את לשונה רחבה וחמה וההיא כבר נוזלת כולה, רעידה קלה ברגליה מעידה על תאוותה. כבחלום אני שומט את בגדיי מלטף את עצמי זקור עד כאב, כולי שואף משתוקק, שוב כל כך רעב.
פסעתי קדימה, מלטף את ראשה של מדלן, ורואה את ידה קבורה בין רגליה נוצצת כולה ברטיבות נפלאה, ואני מסית את ראשה בעדינות ומכוון את הזין שלי למקום בו ביקרה לשונה של מדלן לא מכבר. ואני בידי מסובב אותו, מעסה עם הזין את שפתי הכוס שלה, רכות ולחות כאילו ממשי הן עשויות. החדרתי את הראש וכשהרגשתי שאני ממוקם היטב, לאט לאט נעתי אליה לתוכה עד שהרגשתי את מגע רחמה בראש הזין שלי. היא לא זזה, וכך גם אני, נעוץ בתוכה ומרגיש את שערה של מדלן מרחף על ירכי, כשזו נעה בתנועות סיבוביות על ידה הקבורה בין רגליה, כולה מוטרפת מתשוקה.
מבלי לצאת החוצה החלתי מניע את ברכיי, מפעיל לחץ עדין מרגיש את ההיא מכווצת עצמה סביב הזין שלי בתנועות כמעט בלתי מורגשות. אחזתי במותנה וביד השנייה ליטפתי את ירכה הארוכה מרגיש את שריריה רוטטים בתנועה גלית רגליה חלקות וזיעה קלה מעידה על המאמץ והתשוקה שאחזו בה. ואז יצאתי לאט וחדרתי ויצאתי וחזרתי, שוב ושוב ממלא את הריקנות הזמנית ונשאר שם בפנים, אנחה נמלטה מגרונה והיא גמרה, מתכווצת סביבי בלפיתה עדינה.
ואני מרגיש את ידה של מדלן מחזיקה את אשכי מוציאה אותי בעדינות ולוקחת אותי אל פיה ביניקה ארוכה. אני עדיין נשען על ההיא, שולח יד קדימה ומרגיש את שדה, רך עם פיטמה שעדיין זקורה, ותחושת השד, כובדו בידי, ולשונה של מדלן פוצצו אותי וגמרתי בפיה, שוב ממלא אותה והיא ממשיכה למצוץ וללקק וידה בין רגליה והיא גומרת בנהימה חזקה, פיה מלא בי.
ברגליים רועדות ירדנו מהמגדל והשתרענו בדשא מביטים בשמיים ולא רואים את ההיא, זו נעלמה ואני אפילו את פניה לא ראיתי בכלל. "איזה מקום מדהים" חשבתי לעצמי, הרגשתי כאילו מתתי ועליתי לגן העדן. האוויר הטרופי חם ולח על עורי כמו שמיכת קטיפה קלה וחושנית, ומדלן על ידי מחייכת ומגרגרת כחתול שחגג עם שמנת.
- "ברוך הבא לאי התענוגות", אמרה לי שוב.
- "קשה לי להאמין", אמרתי לה המום "כך נבלה את שארית הימים?"
היא לא ענתה רק הניחה ראשה על כתפי מלטפת אותי ומעירה בי שוב את אותם שדים ממזרים.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
