תחושת המרדנות התעצמה בה. לא שהיא רצתה להתמרד נגדו, לא דווקא נגד עצמה והרגשות הגואים הללו רצתה למרוד. רצתה להחזיר לעצמה את העצמאות שהייתה לה לפני שלמדה לאהוב אותו. היא כעסה על עצמה שנתנה לעצמה כך להתאהב, כך להיטרף, כך ללכת בעיניים עצומות אחרי כל קול וגחמה, אחרי כל צל של משאלה. היא שהייתה מסורה לו בכל נימי נפשה וכל חלקיקי מגופה.. נדחתה. היא לא הבינה איך אפשר לגבר כזה לדחות את האהבה המושלמת שלה, את הרגשות האלו שהעלו אותה לגן העדן והורידו אותה לגיהינום למשמע צליל קול או נימה. איך אפשר לדחות את המתנה המושלמת שלה, שאלה את עצמה עוד ועוד. היא נזכרה בסבתה שאמרה לה כי מי שדוחה מתנות סופו למות צעיר וגלמוד. לא שחשבה שהיה איכפת לו למות וצעיר הוא כבר לא, אבל בכל זאת איך הוא כל כך חכם וטיפש מוחלט גם יחד. איך זה אפשרי שהוא יגיד לה כמה לאהוב ואיך, איך זה שהוא ייקח את אהבתה מהשחקים ויתווה לה גבולות נראים וכל כך נמוכים. היא זעמה על עצמה על המסע והטלטלה הרגשית האדירה שחשה אבל מאידך היא ניחמה את עצמה שמה שהיה לא יהיה ועכשיו היא תאהב אותו לפי המגבלות שלו לא יותר ולא פחות וההפסד יהיה ברובו שלו אם כי גם היא לא תצליח שוב לחוות את עוצמת ההתמסרות הטהורה והמוחלטת בה פשוט העניקה לו את נשמתה.
יום אחד היא כתבה לו שזהו זה, היא כבר לא שפחתו, לא תיתן את נשמתה עבורו, לא תציית לכל גחמה או רצון שלו ובקיצור שידע כי את אהבת הענקים שלה הוא החמיץ והפסיד לעולמי עולמיה.. היא כתבה והרגישה את העוצמה חוזרת אליה בכל מילה מודפסת, הרגישה את העצמאות משכרת אותה. כן היא חזקה, היא תנתב את היחסים הללו כך שיהיו בדיוק לפי צרכיה, היא תשתמש בו, היא תזיין אותו כשתרצה, תתקשר אליו לשיחה בזמן שזה יתאים לה ובקיצור היא תהפוך אותו לעבד נרצע שלה. ככל שכתבה כך אהבה את עצמה למרות קצה של רגש שחלחל בשולי תודעתה, מין תחושה של חוסר שלמות, של צבע אחד לא תואם בתמונה גדולה. היא שלחה את המייל וסגרה את המחשב בנקישה, הצליל הייתה בו סופיות וגם התחלה של משהו חדש. היא הייתה גאה בעצמה.. כמעט.
בבוקר אחד קיבלה סמס "09:00 במקום הקבוע, כשאת מוכנה צלצלי ואבוא, אם תהי לטעמי, אולי גם אשאר.." היא קפצה מהמיטה וזינקה לשירותים בודקת את השעון ומחשבת כמה זמן נותר לה כששמעה את קול בתה הגדולה 'מה היא עוד עושה בבית' חשבה 'אני עשויה לאחר והוא יכעס' חשבה מיד ורצה לברר למה בתה עוד לא הלכה. רק משסיימה לארגן את הילדה, לקחה את הציוד למכונית והחלה בנסיעה הקדחתנית למקום שלהם היה לה זמן לחשוב עד כמה היא מאושרת ושמחה, עד כמה כל הצבעים בחוץ תואמים, יפים והרמוניים.
ידעתי שאוהב את מה שאראה, ידעתי שאין מצב שאלך, למרות מה שאמרתי לך. כבר בנסיעה לכאן, למקום שלנו, חשבתי עד כמה אני רוצה לראות אותך שוכבת עירומה תחת אפריון המיטה. אני רוצה ללטף לך את הגוף להחדיר לך אצבעות לכוס ולפה עד שהרטיבות שלך תיגר במורד ירכייך. אני רוצה לקחת את השוט ולהצליף בך ברכות, לראות אותך חושבת לעצמך 'למה הוא כל כך עדין..' ואז להצליף בך כמה הצלפות ממש חזקות, לסמן אותך בשבילי. ושוב בעדינות, אני רוצה שקצות השוט יגעו לך בשפתיים התחתונות, יעברו על הדגדגן. אני רוצה שתצעקי ואז, אפתח את החבלים ואקשור את ידייך לאחור, אניח אותך על ברכייך בקצה המיטה ואחדור אלייך בתנועות חזקות ומהירות.
כשארגיש שאת כמעט וגומרת, אהדוף אותך ממני ואצווה עליך לעצור, לא לגמור, לחכות עד שאומר לך ואז, אשחרר לך את הידיים, אשכיב אותך על הגב ואצווה עליך לגמור, ברגליים פתוחות לרווחה בפניי. אני ארצה ללטף את הזין העומד שלי, להרגיש את פעימות הדם הופכות אותו לסגול מרוב תשוקה, ארצה להביט בך גומרת, מתפתלת, מניעה את האגן ומשתוללת.
ללא הפסקה, אזיין אותך מאחור, כשאת עומדת על ארבע או שש על המיטה הקשה. ארצה לזיין אותך בתנועות איטיות מבלי להחיש את הקצב. ארצה לזיין אותך כך שכל גופך ירצה יותר חזק ויותר עמוק, אשגע אותך בכמה תנועות מהירות ושוב איטיות שירטיבו אותך עד כלות. הרחם שלך מלטף לי את קצה הזיין, משגע אותי לחלוטין. ארצה לראות אותך רועדת כולך ואז אצא ואדחוף אותך שוב על הבטן, רועדת ומתפתלת, צועקת 'fuck you' עוד ועוד וכשתרגעי, אכניס לך אצבע ואתחיל אותך רועדת שוב ללא שליטה, הגוף שלך במקום אחד ואת רחוקה רחוקה.. כלי המנגינות שלי.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
