את לא יודעת אם זה מדליק אותך שהוא כל כך קשה וקר. אולי זה הוא שאת דלוקה עליו, משהו בו בתוכו שאת רואה, הרבה מעבר למה שמשתקף כלפי חוץ ואולי לא, אולי מה שבאמת מדליק אותך זה היחס שלו אליך, כל כך קשה ומנוכר. קשה לי להבין אותך, מה בדיוק גורם לך להימשך כל כך אליו, מה היה חסר לך, או עודף לך בחייך לפני שפגשת אותו, מה הביא אותך להשתוקק ליחס כל כך זר ומוזר.
ניסית להבין מדוע, כשאת לא מצייתת לו מיידית, כשנימת הקול יורדת והזרות עולה, למה אמרי, הלב שלך מתחיל לפרפר? איך זה שאת כל כך להוטה לציית פתאום? להוטה ולוהטת, הרטיבות מורגשת בין רגלייך ואת לוחצת את ירכייך זו לזו מרגישה את החום כמעט וניגר. למה כשהוא חוזר על מה שאמר, חסר סבלנות ומייד מנתק, את פתאום כל כך רוצה אותו? חולמת לחבק אותו. משתוקקת להרגיש את כעסו נמס מול חום האהבה הענקית שלך. אם היה גבר רגיש ושקט, כזה שרוצה להעניק ולתת, האם גם אז היית אוהבת אותו כל כך?
תגידי לי איך זה שאישה כל כך חזקה, כל כך יפה ובטוחה בעצמה, אישה משכילה ובת דעת, מדוע אישה כמוך מתמסרת כל כולך עד שאת עפר לרגליו. למה את, אישה יצירתית ורגישה, עם מחשבות ורעיונות על כל מה שקורה סביבה עושה כל מה שהוא דורש, נענית לכל גחמה, אומרת כן לכל משאלה. נענית באופן המוחלט ביותר כאילו והיית רק מראה בה משתקפות תשוקותיו, בה הוא מקיים את כל הפנטזיות הפרועות שלו, איתך.
אולי זו המסירות שלו, כן המסירות של הצייד שעכשיו מעוניין רק בך, אולי זה מה שמלהיט אותך. האיש שנכנס ויצא מפרשיות אהבים, האיש שהכיר כל כך הרבה נשים. אולי זה שהוא עדיין רק איתך עושה אותך מיוחדת. הוא הבטיח לספר לך מתי ילך לאחרת ועדין לא אמר מילה. עוד יום ועוד דקה, את סופרת את הימים המצטברים בכספת של הרגשה שונה ואת גאה ומאושרת. הוא מאשר אותך עוד יום, את היחידה. את יודעת שזה יכול להשתנות כל יום וכל דקה, יכול הוא לקחת לו אחרת, יותר יפה או חכמה, אולי ייקח אחת שנותנת לו עוד יותר מעצמה ואולי דווקא יחשוק באחת מתריסה ומתמרדת, אחת שתהיה לו אתגר.
קשה להבין את החיוך הזה שלך, את השלווה שאת חשה רוב הזמן. מקרינה שלמות ומלאות, לא רק אחרי שהוא ממלא אותך, לא רק אחרי הזיונים שנמשכים שעות ולא נגמרים עד ששניכם תשושי אהבים. יש משהו שם ביחסים האלו שנותן לך את הכוחות להמשיך, אולי לא כוחות כמו צורך בו ובמה שקורה איתו. צורך או השלמות הזו כשאתם ביחד. ללא מילים חושבים את אותן מחשבות. מילים אומרות אותן תשוקות. הרמוניה של הגשמה עצמית מוחלטת. ידיים שנוגעות בך בתוכך, מלטפות לך את הנשמה ואת האגו, מחליקות כל בעיה וכאב, מגשימות כל פנטזיה שאי פעם דמיינת מבלי שאפילו ידעת.
נכון שאת עוברת גם רגעי ייסורים קשים. מחשבות מרעילות לך ימים מחיים. יש ודיאלוגים בתוכך מייסרים וקורעים אותך לגזרים. קבס מריר עולה וחונק אותך ואת לרגע מרגישה כעיוורת, לא יודעת שום כיוון או דרך להמשך. נכון שהאושר המופלא מלווה גם בדיכאון מרסק, אבל העובדה שאת עוד שם עבורו, טוטאלית ומוחלטת, העובדה זהו מדברת בעד עצמה.
אז תסבירי לי בבקשה, מדוע קר וקשה אותך מדליק...
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
