זהו זה... אהבות

אני מביט בך וחושב 'מי יודע מה יהיה, איך גורלנו ישזור צמה של אירועים וחוויות, מי יודע איך נשפיע איש על רעותו, איך יתפתחו רגשות וריגושים'  יכול להיות שלא יקרה דבר, לא קשר, ללא מילה שנאמרה או נכתבה.  אולי רק נמלא מקום קטן נוסף בעולם הפנטזיות הפרטי של כל אחד מאיתנו.  יכול להיות שלקראת אביונה תעבור בי, או בך תמונה או פנטזיה של משהו שיהיה כרוך בגופך או בגופי.  אולי הדמיון ימלא תווי גוף, פנים, עיניים ומחשוף תמים.  אולי יהיה זה רק זכר החיבוק הראשון או השני, שפתים משתוקקות ובו בזמן עצורות בפחד לא נהיר. 

אני נוסע חזרה ותוהה מדוע ההרגשה הטובה הזו, מדוע אני מרחף לי במכונית בינות ההרים המיוערים.  קרירות המזגן בניגוד כה חריף לחום שבחוץ ולחום שאני מרגיש בפנים.  אני חושב על נקודת הזמן הזו, הריגוש שבהתחלה ההתעלות שבפגישה ראשונה פנים מול פנים, למרות שאנחנו מכירים כבר כל כך הרבה שנים.  אני חושב על ההסתעפויות המדהימות שיחסים בהן גדלים ואני פשוט נפעם.  חוגג את היותי אדם וגבר משתוקק, גבר חושק באישה.