זהו זה... אהבות

לכתוב, לחצוב 

לא יודע איך או מה. 

מחשבות ורגשות גואים,

עד חסם שיכור משפע,

מוצף גלים, משונים. 

שברי מחשבות, רעיונות,

נטרפים, נשברים בעשר,

כמהים לתמונות ודימויים

אך בטרם יתעצבו, ואינם

אחרים באים הורסים.

מלודיה הרמונית, נסערת

לב הולם, מקצב משתנה

סירנות מגבילות חיים

ושיח אדישים נשמע

כאילו והיה, מציל חיים.

מכיר המון, המתים

עולם מושך, עבותות

תסיסת מק ורקב

באה בצוק העיתים

עד שלווה נצחית.

לא אלך בדרך זו,

לא אשמע.

גם לא בשביל.

אולי רק משעול צר

בינות האיומים.

מחיש צעדיי, רץ

דוהר אוויר שואף,

כוכבי ריאות בוהקים

מה שלעולם אשיג

גורע ונגדע בהיקף.