לאחר כמה שנים של פעילות כחברת חממה, נגמרו התקציבים ולא אושרנו לעוד שנה של פעילות בתמיכת המדען הראשי. אחד המשקיעים שלנו מת ממש בשלב מתקדם של דיונים על השקעה של שלושה וחצי מליון דולר בחברה, אללה ירחמו. אחד המשקיעים האחרים איבד את מרבית הונו וחלק ניכר מעסקיו במשבר הכלכלי האחרון. משקיע אחר עסוק בכמה חברות שלו שאף הן במצב קשה ואין לו זמן עבורנו, אני מנהל מגעים קדחתניים עם קרן ההשקעות שכבר השקיעה בנו ובקיצור.. המצב לא פשוט.
מה שאירוני הוא שדווקא עכשיו מתחילות להיכנס הזמנות למוצרים שלנו, יש לנו הזמנות לדוגמאות מיצרני ענק בינ"ל שמתעניינים ואפילו מוכנית להזרים כספים מוגדרים לפרויקטים מסוימים. התקדמנו בצורה מטאורית בשנתיים האחרונות גם מבחינה מדעית ועוד יותר מבחינה עסקית אבל הכל תלויי בחודשיים שלושה הבאים שדווקא אותם אני מתקשה לתקצב. עוד פגישות ועוד פגישות. הקרן שהייתה הקרן הגדולה בישראל, אף היא מתקשה לגייס את הכספים הנדרשים לקיומה. וגם כאן יש אירוניה מדהימה שכן יש המון כסף בעולם, גם מוסדי וגם פרטי אלא שבגלל המשבר אנשים מחזיקים את כספם, נצמדים לו ולא לוקחים סיכונים.
ואירוניה אחרונה היא שלמרות שאני מתאמץ כמו מטורף לפתור את הבעיות ולנתב את החברה להמשך פעילות ונתיב של הצלחה, בסתר ליבי אני רוצה שהיא תיסגר. אני רוצה לפרוש שוב ולהגשים חלומות חדשים. אני משתוקק טיול אופנועים ענק בארה"ב, או באירופה, מנוחה ממרוץ העכברים והכי חשוב שקט.