קראתי אצל אמזונה פוסט על החיים, על מה שלא הורג מחשל, קראתי את ההפניה לטליק על תובנות החיים, הם כל כך חושבים ורציניים. חשבתי לי שאני לידם.. ממש ריקני, למעט מהעבודה והמשפחה, כל היום אני חושב על אהבות, התעלסויות, מפגשים רומנטיים, ותכנונים לאחרונים. חשבתי לעצמי
- אתה לא רציני, תראה את אלו, חושבים על מהות החיים, מתקדמים מבחינה אינטלקטואלית, מתפתחים ורק אתה מתקבע על תחום כה צר, ייחודי..
אבל לא אני הטיפוס להלקאה עצמית, וכידוע ההגנה הטובה ביותר היא ההתקפה אז חשבתי לי
- טוב, הם נותנים לחיים לעבור על פניהם, כשהם מתפלשים וחוזרים ולועסים תובנות שחוקות..
לא יפה, וגם לא ממש התכוונתי לזה. אני מאושר שהם חושבים ונחמד לי לקרוא לעיתים את הפוסטים שלהם אבל אני..
תנו לי חיבוק גדול, עם חברה / אהובה חדשה, האדרנלין שוצף בעורקיי, תובנות חדשות על החיים מאיימות לפוצץ את מחי הקודח. ידיים מגששות גוף חדש מלא במקומות הנכונים, מחבקות קשר שנולד לו בוירטו והלוואי ויגדל למציאות ממשית... אוח, כמה יפים החיים. אלגום מהם עד שייזלו על סנטרי, אנגוס בהם עד שתמלאנה לחיי ופירורים יפלו על תלבושתי, אטבע בין ירכיים חשופות, רועדות בתאוות בשרים.. אוח, כמה נפלאים החיים. אשאף ניחוחות של אהבה, ארומה של תשוקה נשית מתערבת בשלי, אשאף ואשתכר, ראשי סחרחר, גופי מתענג ואני צף מאושר מהגשמה, אוחחח.. החיים טובים וכה קצרים...